להפוך את הלימון ללימונדה

מדיי כמה חודשים אני צריכה לבקר בהדסה עין כרם, כל פעם אנחנו הופכים את הלימון ללימונדה ופעם בשנה אנחנו עושים מפעל ללימונדה בירושלים וחוגגים כבר עם הילדים.
יש לנו נוהל קבוע של עצירה של חומוס באבו גוש, סיבוב צבעוני בשוק מחנה יהודה,ביקור אצל החברה הכי הכי מגיל 15 ואין כמו פניאלה עם קצת קולטורה במוזיאון ישראל, הפעם החלטנו לגוון ובמקום להנות מדירה במרכז העיר בילנו בפאתי העיר ,לילה במלון יהודה.

כל מה שיכל להשתבש בנסיעה הזאת קרה, אבל זה לפוסט אחר – התקווה הייתה להגיע למלון להרגע, לנוח ובעיקר להצטנן מהחום של אוגוסט ובכלל מהיום הלא צפוי שהייה לנו.

השבועיים האחרונים של אוגוסט קשוחים בכל מקום ולגמריי קשוחים בירושלים.
העיר הייתה עמוסה בתיירים מקומים ומחו"ל ואנחנו שבדר"כ לא מתארחים עם הילדים במלונות מאוד חששנו מהעובדה הזאת,
אוגוסט  = צפוף עמוס וקולני אבל אין ספק שהעובדה שהמלון שאינו במרכז העיר תרם לכך ולהפתענו למרות שהייה בתפוסה מלאה המרחבים העצומים טישטשו את העובדה הזאת.

מלון יהודה שוכן במורדות גבעת משואה, במבנה אבן יפהפה ובלב שלווה של חורש ירושלמי, לדעתנו הוא הייה מושלם למשפחות עם ילדים שרוצות לבלות בירושלים אבל להתרחק מעט מצפיפות העיר אבל בכל זאת להיות קרובה לאטרקציות כמו גן החיות התנכי, האקווריום, קניון מלחה וכמו כן עין כרם הציורית.

במלון ישנם 129 חדרים מתוכם ישנם סוגים שונים כגון סוויטה יוקרתיות וחדרי גן טובלים בירוק שלדעתי מאוד מתאים למשפחות ובכלל אני מוצאת ששפע המרחבים והמתקנים שהמלון מציע מאוד מתאים למשפחות,במלון ישנם גם דברים שילדים נהנים מהם כגון מדשאות, משחקייה ובריכה וכמו גן גם ספא ובית קפה מקסים שכל מבוגר יכול למצוא את עצמו שם.
ראסל מנהל הקבלה החביב קיבל אותנו ולאחר צ'ק אין מהיר קיבלנו חדר משפחתי מרווח ונוח.

עברי ועמליה שהפכו עם השנים למבקרי איכות לא קטנים היו מרוצים בעיקר מהספות הקטנות שהפכו למיטות יחיד קטנות נווחות במיוחד (ניסתי אותן בעצמי..) ודירגו אותם ב 5 מתוך 5 במדד הפרטי שלהם.

אחריי כמה קפיצות באוויר על המיטה הזוגית שלנו הם הסכימו להתארגן ולנצל שעות אחרונות בבריכה. הבריכה הייתה דיי ריקה ואני עשיתי צעד היסטורי ונכנסתי לטבול בה.. (לא לפניי שבדקתי עם המציל את רמות הכלור מסכן לא הבין מאיפה אני נפלתי עליו…) אחריי אין ספור משחקי מים/קפיצות וארטיק/גלידה מהבר של הבריכה עלינו לנוח קצת ולהתארגן לארוחת הערב ומכיוון שעמדו לרשותנו פחות מ 24 שעות החלטנו שכל מה שיכול לחכות למחר כנראה יקרה מחר או בקיצור לא ממש זזנו מהמלון כך שגם את א.הערב המעולה אכלנו שם – סרט, קינוח בלובי, פיפי ולישון.

אחריי שנת לילה ערבה במיוחד קמנו מוקדם לארוחת בוקר ישראלית טיפוסית – כאן נרשמה אכזבה קלה.
אני ידועה כחובבת ארוחת בוקר בעיקר במלונות לא ממש מצאתי משהו מיוחד שיגרה את בלוטת הטעם שלי, הכול הייה נראה בנאלי או כחלק מפס יצור, למרות זאת מנהל חדר אוכל הייה יותר חביב במיחד וממש ניסה שאצא שבעה מהארוחה הזאת, לבסוף העמסתי צלחת וכמו טורקיה בת 80 לקחתי דגים מלוחים, זיתים שחורים וגבינה בולגרית…

כמובן שאם תשאלו את הילדים הם יספרו אחרת, כמויות הסוכר שהתעופפה שם מכמויות הפנקייקים/מעדנים ועוגות שהיו שם הרקיעה לשחקים והם היו סופר מרוצים וכמו כל אמא יהודיה – כשהילדים שלי מרוצים גם אני מרוצה!!
או במילים אחרות – שיחררתי.

מחכים לבריכה ובנתיים מבלים את הזמן במשחקי החצר שפזורים במלון, עוד איזה חצי שעה בגימ'בורי והופה למים, מבלים שעות אחרונות בבריכה עם המתנפחים, ארטיקים, גלידות ואבטיח וקצת מתבאסים שאנחנו נאלצים לעזוב היום, ראסל מנהל הקבלה מודיע לנו שאין אפילו חצי חדר אבל נותן לנו כרטיסים לגן החיות התנכ"י להמתיק את היום.

כך מסתיימות להן פחות מ 24 שעות במלון יהודה הייה כייף ואין ספק שנחזור בקרוב!!!