הפואנטה של הסוויטה

שבוע עבר מאז שביקרנו במקום הקסום שנקרא "אנה רג'ינה מרים פואנטה" ביישוב אבירים ואני עדיין מרגישה בכישוף.

עוד מהרגע הראשון שנתקלתי בשם "המוזר" הזה לכאורה, הבנתי שמדובר כאן במשהו אחר ולא שגרתי וידעתי שגם חוויית האירוח תהיה כזו. לקחתי את הטלפון והתקשרתי.

אחרי 2 צלצולים, ענה לי בחור נחמד בשם ליאור, הצגתי את עצמי בנימוס ואמרתי שאנחנו משפחה עם ילד שרוצים להגיע לסוויטה שלהם, באמצע שבוע. התגובה הראשונה של ליאור, עוד לפני שענה לי אם הסוויטה פנויה, היתה ההתלהבות שלו מכך שאנחנו מטיילים עם הילד באמצע שבוע, ושנותנים לו חופש מהגן. המשכנו לקשקש קצת בטלפון, היתה כימיה מטורפת, פתחנו יומנים וסגרנו תאריכים. כששאלתי את ליאור אם המחיר כולל ארוחת בוקר, הוא ענה שבהחלט והוסיף שמדובר בארוחת בוקר טבעונית, אני כמובן ממש שמחתי לשמוע שזה טבעוני.

ביררתי איתו  אם יש ביישוב מסעדות מומלצות לארוחת ערב ואז, הוא ציין שאין ביישוב מסעדות אך הציע בנונשלנט שאם נהיה רעבים, נוכל להצטרף אליו ואל קרלוס שותפו לארוחת הערב, כמה מקסים 🙂

מפה לשם סגרנו תאריכים ל-2 לילות והאמת היא שחיכיתי יותר לפגוש את ליאור וקרלוס, מאשר את הסוויטה, למרות שהיא די סיקרנה אותי בתמונות.

יום שלישי הגיע ויצאנו לדרך, כמובן שעצרנו בדרך בכמה מקומות ודי התעכבנו עד שהגענו לסוויטה באבירים, אבל היי, לפחות הספקנו להגיע כשעה לקראת השקיעה, (מודה שבזכות ליאור שהתעקש שנגיע בזמן כדי שלא נפספס את השקיעה המדהימה).

הגענו למקום, מחוץ למתחם המתין לנו ליאור עם גלביה מסורתית, הוא הראה לנו היכן להחנות ובחצר חיכו לנו עוד 2 מארחים נחמדים – קרלוס, שותפו ובן הזוג של ליאור ולולו הכלבלב החמוד שכל כך התרגש מבואנו 🙂

ירדנו במדרגות, ולפתע נגלה אל עינינו בוסתן ענקי, עשיר בעצי פרי המשולבים בחורש הטבעי והפראי שיש לטבע להציע, המשכנו לצעוד בשביל, עד שהגענו לסוויטה מבודדת הצופה אל נוף קסום עם שקיעה קסומה.

בלי עכבות, בלי מסכות ומבלי לבזבז זמן להיכרות, מצאנו את עצמנו 4 מבוגרים – 2 אורחים, 2 מארחים, ילד אחד וכלב אחד מתוק, יושבים במרפסת הסוויטה בשקיעה ומדברים, מספרים וצוחקים, כאילו מכירים שנים.

קרלוס וליאור סיפרו לנו כיצד עזבו לפני 4 שנים את העיר הגדולה תל אביב – שם ניהלו בגאון גלריית תכשיטים ואמנות מפוארת בנווה צדק, ועברו לחווה הגדולה והפראית בה הם גרים ומנהלים את הסוויטה ואת גלריית התכשיטים שלהם, יחד עם כלבלב חמוד ו- 40 חתולים שלכל אחד יש שם, הפזורים בכל נחלתם וכן, קרלוס וליאור אוהבי חיות אדוקים מאוד!

מבלי שנשים לב, הגיעה השעה 21:00. ליאור וקרלוס הסבירו לנו בצורה מפורטת מה יש בסוויטה ואיך לתפעל כל דבר. הם חיבקו אותנו בברכת לילה טוב והשאירו אותנו להתארגן.

מהרגע הראשון שנכנסנו לסוויטה, העיניים לא הפסיקו להתרגש מהצבעים, מהיופי, מהעיצוב השונה והכה נועז, כל רהיט שעמד שם, כאילו הוכנס במקרה ובכל זאת היה נחוץ לעיצוב המיוחד של הסוויטה!

אני כהרגלי, למרות השעה המאוחרת והעייפות, לא התאפקתי, שלפתי מצלמה והמשכתי לבחון בסקרנות את הסוויטה. גיליתי סגנון אקלקטי שלא ניכר בשום מקום אחר בו ביקרתי.

גיליתי שהמארחים שלנו נכנסו לראש של האורחים וחשבו על הפרטים הכי קטנים אך המשמעותיים שתורמים לחוויה נעימה, הבחנתי בזיקה הכה אדוקה שלהם לאמנות וניכר בעיצוב שלהם חשיבה מיוחדת ושונה מהמוכר.

בכניסה לסוויטה ניצבה ספה תכלת מגניבה הצועקת בואו שבו, התרווחו ותירגעו, מעל הספה וילונות בצבע חרדל, לבן וירוק שנתנו קונטרסט לצבעים. כל פריט בסוויטה עומד בפני עצמו וביחד מוסיף עוד אופי לעיצוב הייחודי.

לא תמצאו כאן שטיח מקיר אל קיר או דק מעץ וגם לא ריצוף מהודר – יש כאן רצפת בטון מוחלק שתורמת למראה גראנג'י ושוב, שונה מהרגיל.

בהמשך החדר, נמצאת מיטה זוגית מפנקת עם כריות ענקיות!!! בסמוך למיטה הזוגית אירגנו לטום מיטת יחיד מפנקת במיוחד 🙂 משני צידי המיטה תלויות על הקיר מנורות לילה בסגנון וינטאג' ואת מתחם המיטה מקיף וילון קטיפה מסורתי.

בחלל הסוויטה ישנה גם ארונית וינטאג' ירוקה המציעה שלל מגבות בגדלים שונים, כפכפי ספא, חלוקים לבנים, שמיכות רכות ונעימות, וכל מה שצריך כדי להשלים את החוויה.

נישת המטבח מאובזרת עם מכונת אספרסו וקפסולות קפה, עוגיות, פירות וכשפתחתי את המקרר להוציא לטום מים, גיליתי פינוקים בשפע: מיץ גויאבות ענקי, שתיה קלה, בירות, שוקולד (טבעוני), מים מינרלים, חלב סויה וגם בקבוק יין היה שם. אפילו מגבות המטבח מעוטרות בפסים מוזהבים.

חווית חדר הרחצה הוא סיפור בפני עצמו ולכן אקדיש כאן קצת יותר מפסקה. שכן גם כאן הדברים לא קונבנציונאליים, וה"סיור" בחדר זה לקח לי קצת יותר מחצי שעה 🙂

פתח הכניסה אל תוך חלל חדר הרחצה מעוצב כמו תכשיט ונותן תחושה של כניסה אל תוך סיפורי אלף לילה ולילה. בצידו האחד של החדר, מוצבת אמבטיה מלכותית עם אביזרי אמבט זהובים ורגלי אמבט זהובות ומפוארות, בסמוך לאמבטיה, ישנו משטח דריכה מדהים, עשוי מסלע טבעי ומצידו השני של האמבט, בצמוד לצוהר המשקיף החוצה, מוצב מגש נחושת ענקי לסבונים ומוצרי רחצה.

לאורך כל חדר האמבט שנחצב אל תוך ההר, משתרע קיר סלע חשוף שיחד עם תאורת השנדלייר העמומה, ובנוסף לנצנוצים הבוהקים של הקיר הלבן, יוצרים תחושה של מערה מלכותית.

האיבזור הסניטרי בחלל זה מעוצב, עשוי מחומרים איכותיים והכל נוצץ ומבריק מניקיון.

בהמשך חדר הרחצה, בנישה מופרדת נמצא חדר שירותים ארוך הנותן תחושה שגם החדר הכי אינטימי נותן כבוד לטבע. הטבע משתקף במלואו משני חלונות השירותים, ויוצר אשליה של תמונות אמנות התלויות על הקיר בחדר השירותים. גם אל תוך חלל זה הצליחו השניים להכניס פרטי אמנות פרי יצירתם והציבו במדף הקיר, 2 כתרים מוזהבים, כאילו באו לומר "גם כאן תרגישו נסיכים".

אחרי שהתענגנו כל אחד בתורו באמבט המלכותי, נכנסנו למיטה, שיחקנו כמה משחקי קלפים משפחתיים ונזרקנו לשינה עמוקה וצלולה המלווה בין לבין בקולות טבע שמגיעים מבחוץ.

את הבוקר שלנו פתחנו עם ארוחת בוקר טבעונית עליה עמל רבות ליאור והשקיע בה מחשבה יצירתית, בשונה מארוחות הבוקר המוכרות. הארוחה כללה לביבות בטטה עם ירקות, עטופים בפירורי לחם ואפויים בתנור, פרי יצירתו של ליאור, סלט ענקי של כרוב וגזר, לחם, מטבלים, מיץ תפוזים סחוט במקום ועוד פינוקים קטנים ונעימים לחיך.

את המחצית הראשונה של היום בילינו במתחם עם ארוחת הבוקר המפנקת, רבצנו ברוגע בחצר התחתונה של המתחם, התפנקנו בסוויטה במזגן עד שיעבור החום בחוץ ואפילו הספקנו לעשות דברים חשובים: אני קראתי ספר, אילן עבד במחשב וטום בעיקר קיפץ ממיטה למיטה 🙂 כשירד קצת החום, יצאנו לטייל ביישובים הסמוכים ונהנינו מאטרקציות משפחתיות כמו החלקרח, אייג'אמפ ואגם מונפורט שנמצאים סמוך לאבירים.

הגיע היום השלישי וכבר היינו צריכים לעזוב, אך לא לפני שביקרנו בגלריית התכשיטים של קרלוס וליאור ורק אחרי סיור מקיף במתחם העצום, במהלכו שמענו על התכניות המגניבות והמיוחדות שיש לזוג להציע במקום, ממש בקרוב. במהלך הסיור שאלתי את ליאור מדוע אין להם בריכה או שכשוכית או איזשהו מקור מים להתרענן בו, ליאור סיפר לנו שזה בתכניות שלהם, והופ, שבוע אחרי ביקורנו, קיבלתי הודעה מליאור שהם רכשו Hot Tub יוקרתי לגינה, מה שמעיד על כך שהתכניות הנוספות לעתיד הולכות להתממש ממש בקרוב, ואוזניי שמעו תכניות מרגשות במיוחד.

קפצנו לגלריה של ליאור, שיש לציין שעוד לא הספיקו לארגן אותה כפי שתכננו, אך ניתן לראות שם מס' תכשיטים כמו צמידים, שרשראות, טבעות מיוחדות וגלביות מעוצבות מדהימות ומקוריות במינן. אז כל אוהבות הגלביות, נא להתפקד 🙂 אף שמעולם לא חשבתי שאלבש גלביה ליום יום, החלטתי למדוד ומודה שהתאהבתי.

לפני שעזבנו, עלינו שלושתנו על הנדנדות בגן הקסום שבמתחם ובזמן שליאור צילם אותנו, שאלתי אותו "אז מה הפואנטה בשם שנתתם לסוויטה שלכם"? והוא בחיוך חינני ענה לי "אנה היא אימו של קרלוס, רג'ינה היא סבתי ומרים היא דודתי והיא כל השראתי מאז ילדותי, פואנטה זה גשר בספרדית" כל הנשים האהובות האלה השפיעו עלינו במהלך השנים והיוו השראה עבור כל אחד מאיתנו, מתחם הסוויטה הוא הגשר שמחבר בין האנשים, בעלי החיים והתרבויות".