למלצרים יש חשיבות גדולה על החוויה

בתוך רשימת הקינוחים המשתנים של ביגה (39-42) ישנה עוגת שוקולד עשירה כזו. כזו המגיעה עם כדור גלידה וניל, אותו טעמנו פעם ולמען האמת פשוט התגעגענו לטעם. לאחר בירור האם העוגה קיימת בקינוחי היום, מיד הגענו לאכלה; ניחוחות הפסטה שבו אותנו (אנו חלשים מה נעשה) והחלטנו לקחת יותר מרק את העוגה המיוחדת.

קיבלנו טאבלטים עם התפריט, אחד מהם פשוט לא עבד אז התחלקנו בשני. אני מאמין שמנה צריכה להיות מושכת במראה לא פחות מהתיאור בתפריט, ולכן עניין התפריט באייפדים עם התמונות נורא נחמד לי. לאחר התלבטות בין הקנלוני ריקוטה ותרד (63) והריזוטו פטריות (61) בחרנו את הקנלוני מלווה בטורטליני בטטה (63) ולשתות אייסקפה (17) וכמובן פרי שייק (24). חיפשנו את המלצרית שנעלמה לה, ובסוף לאחר הפנויים רבים הצלחנו למצוא את האחמשית.

השתיה והמנות הגיעו לאחר זמן קצר מאוד, אציין זאת לשבח; אבל- רק לאחר שהמנות הגיעו טרחו לערוך לנו, וגם לזה חיכינו מכיוון שלמלצרים יש נטיה להעלם.

אתחיל בשתיה, שהייתה הפחות מיוחדת: הפרישייק היה טרי ונהדר. לא צמיגי ולא נוזלי מידי, הבסיס תפוזים לא היה חזק מידי אך עדיין הורגש לו בעדינות, האננס בננה ומלון השתלבו נהדר והורגשו כל אחד בתורו. האייסקפה היה פשוט מדהים. אינני יודע אולי החליפו מעט חלב בבלילה לשמנת? המשקה היה פשוט קרמי וטעים, לא מתוק מידי וטעם הקפה לא היה חזק ומר מידי, לא נתקלתי בגושי קרח מעצבנים, זה היה האייס הטוב ביותר שטעמתי. לאחר ששיחקו אותה בשתיה חששנו שאולי במנות קצת נתאכזב, אך אבוי כמה שטעינו.

מנת הקנלוני מגיעה על מצע של רוטב בשמל (רוטב פסטות על בסיס חלב, סוג של רביכה) אשר הוכן בדיוק כפי שהייתי מצפה מכל מטבח איטלקי או צרפתי, ההכנה עדינה ומדויקת, הקמח והחמאה לא שרופים ולא נאים. מעל הרוטב מונחים עלי תרד טריים וגדולים, המשמשים בסיס ל4 גלילי קנלוני. קנלוני לאלו שפחות מכירים היא מעיין לזניה מגולגלת- נעשה שימוש באותם דפי פסטה, אך הם לא מונחים אחד מעל השני אלא אחד ליד השני כאשר הם מגולגלים במילויים שונים. במקרה זה, הקנלוני היה ממולא בשכבת ריקוטה ותרד גרוס ומתובלן, אשר נמרחו בנדיבות. הגלגול אמנם לא היה הדוק כפי שאני רגיל, אבל לא הפריע כלל וכלל. מעל הגלילים הותכה גבינה ומעליה פוזרו אגוזי מלך. את עניין האגוזים פחות הבנתי, טעמם נבלע ולא הורגש כלל, הטוויסט לא עבד כנראה.

שיטת הקיפול של הטורטליני מזכירה מעט צדף או קרפלעך/יוזסקה מהמטבח הפולני או את הפלמיני הרוסי. הקיפול צריך להיות מדויק וחזק שלא יפתח בבישול, וכאן עשו אותו נהדר. הבצק הרגיש טרי, מילוי הבטטה לא היה כבד מידי, ותוספת קוביות הבטטה לא הרגישו כמו מתקפת בטטה, שכן הפטריות שהיו טריות ומלאות וספחו את השמנת הרגישו נהדר בפה. רוטב האלפרדו היה מתובל היטב, לא היה צורך אפילו בהוספת פרמזן; לא נוזלי ולא שומני מידי, והשתלב נהדר עם הטורטליני ואף עם קצת תרד שגנבתי מהקנלוני.

לאחר מסע החיפושים החוזר שלנו אחר המלצרית ביקשנו את הקינוח בלקחת וחשבון. במפתיע דווקא הקינוח לקח זמן רב, ומסתבר ששכחו מהחשבון. לאחר שהמלצרית שוב כנראה שכחה מהחשבון קמתי והלכתי לקופה על מנת שיקחו ממני תשלום, וגם שם משום מה לא מצאתי מלצריות; לבסוף הצלחתי.

על העוגה התענגתי בבית יחד עם אספרסו וניל ממכונת הנספרסו שלי ששפכתי איך לא, על הגלידה וניל. הגלידה קרמית מאוד ואינני יודע אם הם מכינים אותה במקום, אך היא בהחלט מהטובות שאכלתי. העוגה פשוט נהדרת כרגיל- חמה ונוזלית, הטעם הראשון המורגש הוא השוקולד הבלגי ומיד אחריו לשיכוך השוקולדיות מעט שוקולד מריר נכנס לתמונה, כאשר סיומת הבצק סוכר סוגרת את הפינה. גלידת הוניל משתלבת נהדר עם העוגה, משחק החם-קר שלהם ראוי לשבח.

המסעדה נמצאת במתחם פתוח בקניון הנגיש לחלוטין, ישנה אף מעלית ישירות מהחניון למסעדה.