סוף שבוע על הים

צמד המילים "בית ספר" ו"שדה" אף פעם לא נשמע יותר מדי מפנק, אבל כשמצרפים לשני אלה את המילה "אכזיב" זה כבר נשמע יותר מעודד. איך שלא יהיה, לא הייתה כאן בחירה של ממש כיוון שזוג חברים טובים שלנו היה שם עם הבן שלהם והחליטו לארגן נסיעה של כל חבורת המשפחות יחד, לראשונה מאז שהילדים של כולנו נולדו. לזה אי אפשר היה להגיד לא וכולנו (שש משפחות) סמכנו עליהם בעיניים עצומות והתרגשנו מאוד שמישהו סופסוף הרים את הכפפה ואת כולנו מהספה, תחם את הכל בתוכנית, בתאריכים וגם בשריון החדרים! יאללה נוסעים.

אני מאוד אוהבת לטייל ברחבי הארץ ולישון בכל מיני סוגי אירוח, מהמוזרים ביותר ועד למפנקים ביותר. אני רואה בכך גם חשיבות גדולה בקידום עסקים מקומיים ואת כלל תיירות הפנים כאן. כולנו יודעים שהמחירים בארץ גבוהים בצורה מחרידה וחסרת פרופורציות בהשוואה לחו"ל ובתמורה למה שמקבלים בפועל. וגם כאן, המחיר לא גבוה אמנם אבל התמורה…. בוא נגיד שהמקום ראה ימים פחות מוזנחים, וכדאי להגיע במצב רוח קצת תיכוני קצת צבאי…

גולת הכותרת שהופכת את הכל לכדאי וחלומי היא כמובן הים! שנמצא במרחק נגיעה וגדר עם קוד. בין החדרים שלנו לים הפרידה מדשאה עצומה בגודלה כך שהילדים יכלו לרצות כאוות נפשם והעסיקו את עצמם עם כדורים, מטוסים, פנסים תחת בריזה נהדרת. והחברותא, היא הייתה מושלמת אבל את זה הבאנו מהבית 🙂

האוכל בארוחת הבוקר היה בהחלט סביר פלוס ובעיקר נקי (מומלץ להגיע ללא ציפיות ועם נוסטלגיה צבאית). חוץ מזה עשינו מסלול מים נחמד ומרענן מאוד בשמורת עין חרדלית. המים הקרירים עשו לנו מזגן לרגליים והמסלול היה מוצל ונעים. בסוף המסלול חיכה לנו אוטו גלידה ומיד אחרי זלילת הארטיקים הילדים נרדמו מיד באוטו.

הכי כיף במקומות כמו בית ספר שדה היא הפשטות שאתה נכנס אליה. די מהר אתה מבין שכל מה שצריך בחיים זה מנגל, המון דשא ובמקרה של אכזיב – חוף ים מהיפים שנראו בעולם! כשהם לא חופרים בורות בחוף, רצים הילדים  בדשא בלי הפסקה עד שמגיעה השקיעה המטריפה שמרחיבה את הלב והנשמה (זכינו לראות שתיים כאלה). כשיורד החושך משכיבים את הילדים, עוברים לבירות ופיצוחים תחת שמיים זרועי כוכבים ואויר נקי ואפשר ללכת לישון בכיף.