לא רק רקפות על הגבעה

גבעת הרקפות נחל שורק, טל שחר

אנה לוטקר פורסם בינואר 2, 2022
אטרקציות, מסלולי טיול

מסיבה לא ברורה ימי חופשה תמיד חומקים לי בין האצבעות בניגוד לימי עבודה שנמתחים להם כמו מסטיק. לכן, כשאני מחפשת איפה לבלות את השבת שלי,הקריטריון המרכזי הוא אזורים שבהם ברדיוס של רבע שעה אפשר יהיה למצוא מספר רב של חוויות. במקרה שלפניכם – לגמרי הצלחתי לתפוס מרובה!

אני גרה באזור ירושלים וכיוון שבשבת המדובר קמתי מאוחר בצורה לא אופיינית לי. רציתי מקום קרוב יחסית, וגם שלא ישעמם לי בו לבד כי בגלל הספונטניות השותפה היחידה שלי לטיול הייתה אני. ככה החלטתי שאני נוסעת למנזר השתקנים בלטרון, אבל בגלל שהיה זה סוף השבוע של חג המולד, אחרי סיבוב פקוק במיוחד בחניה המשכתי ללוקיישן הבא.

גבעת הרקפות נגליתה אלי מאחורי המושב טל שחר, לאחר נסיעה קצרה בדרך עפר וחצייה של פסי רכבת. במורד הגבעה עמד לו טור של מכוניות חונות וכאן לשמחתי חיכה לי הרבה מקום פנוי.

עונת הרקפות על הגבעה מתחילה באמצע דצמבר וממשיכה עד סוף ינואר. מאחר ובחרתי בשבת האחרונה של דצמבר, אחרי שבוע מרובה בגשמים, נתקלתי לא רק ברקפות, שרק התחילה פריחתן, אלא גם במרבדי נרקיסים, דודאים ובפטריות, שצצו להן אחרי הגשם.

בתור מישהי שמאוד אוהבת טבע ומאוד לא מתחברת לטרקטורונים ואופנועי שטח, הגילוי הנאות שלי הוא שלצערי הם מגיעים גם לכאן. לכן, אני ממליצה ללכת לאיבוד בעקבותיי, בשבילים המתפתלים אל תוך החורשה ולא על כבישי העפר. עוד טיפ, שאני למזלי זכרתי עוד מביקורי הקודם, הוא לנעול נעליים שלא חבל ללכלך.

לקחתי בחשבון שבגלל שהיו כמה ימים רצופי גשם, יחכה לי יחד עם הטבע – גם בוץ. למרבה ההפתעתי, בנוסף לבוץ, על האדמה היו גללים רבים וגדולים של חיית בר כלשהי (לא הצלחתי לזהות את האשמה אבל הייתי מהמרת על חזיר בר) ולכן אם אתם מגיעים לכאן עם ילדים כדאי להחזיק להם את היד ולהזהיר אותם להסתכל לפני כל צעד שהם עושים.

מראש הגבעה ניתן לתצפת על מאגר המים שנראה מרשים יותר מלמעלה מצידה האחד, ולהקשיב לפרות שברפת מצידה השני. גם את מרבד הנרקיסים המרשים ביותר פגשתי דווקא כאן, אולי כי לכאן חודרות יותר קרני שמש.

לצערי אין במקום שולחנות פיקניק, אז אם אתם כן בעניין, כדאי להביא מחצלת וכדאי שתהיה עבה. ברחבת הכניסה נפגשתי בשילוט שמורה שאין איסוף אשפה בגבעה, אז אנא, הקפידו לאסוף את האשפה שלכם אחריכם. אם אתם מחפשים לאן להמשיך מכאן, ואתם בכל זאת רוצים חניון מסודר לפיקניק, הקרובים ביותר הם יער חולדה ויער צרעה- הנשיא(דרך הפסלים).

ממש התחשק לי קפה ומאפה איטלקי בדרכי חזרה הביתה, אז עצרתי בסי קפה בצומת לטרון, מקום שגיליתי רק לאחרונה. בית הקפה נמצא באותו המתחם יחד עם פונדק אסא וחנות הנוחות המוכרת. אם אתם דווקא בעניין של לטעום יין, תוכלו לעשות זאת באחד מיני היקבים באזור כדוגמת יקב ברקן, צרעה, קדמא או מוני. כדאי לבדוק מראש מי מהם פתוח בשבת(השניים האחרונים בוודאות כן).

ובימים רגועים יותר, כשיש פחות מצוקה של חניה, אני בכל זאת ממליצה לכם לקפוץ למנזר השתקנים בצומת לטרון אשר מציע בשבת דוכנים של עבודות יד וכן שמנים ויין תוצרת המנזר. מבטיחה לנסות שם את מזלי שוב בקרוב ולדווח.

אהבתם? שתפו!
בילוי לשבתחורףטיול לכל המשפחהיערנרקיסיםפטריותפריחהרקפות
אנה לוטקר אני מתכנתת חמישה ימים בשבוע, שלושה מהם אני אוהבת להתחיל עם ריצה בטבע בזריחה, ואת היומיים הנותרים משתדלת לבלות כמה שפחות מול המסך. אני אוהבת לטייל בארץ, לגלות נופים מזוויות שלא הכרתי, יקבים, מסעדות, עגלות קפה, קונדיטוריות, פריחות ומפגשים עם בעלי חיים. לכל הכתבות של אנה לוטקר

3 תגובות לגבעת הרקפות

  1. כתבה מרשימה ביותר, מנוסחת בצורה מדויקת ודקדקנית שמנגישה לנו את מקום החמד הזה בצורה פשוט נפלאה. נראה שהדוברת נכנסה לעובי קורתם (וגבעולם) של הפרטים הקטנים במסלול, ממש עושה חשק לא רק לצאת לטיול אלא גם להירשם לסדנת כתיבה. ולגופו של עניין, נראה שמדובר במסלול טבע קלאסי שרצוי לצעוד בשביליו במיוחד בעונות הפריחה השונות. מסלול מצוין לטיולים משפחתיים, לטיולי תחזוקת זוגיות (סריאלית או ארוכת טווח) ואולי גם למפגשי היכרויות ראשוניים (אך כלל לא בטוח). ובכל זאת, אם אתם לבד הייתי ממליץ לא רק על בחינת החי והצומח בעזרת מגדיר פסיאודו-אקדמי, אלא גם על קריאת ספר להנאתכם בחיק הטבע והנוף העשיר הזה שנפרס לפניכם ואולי גם לשמוע ברקע מוזיקה משובחת (ברוח תקופה זו הייתי ממליץ על 1812, Overture של צ'ייקובסקי). מה שחסר לי בתיאור זה קצת פרטים על התנאים הסניטאריים באזור. אנחנו בני אדם ומה לעשות יש לנו צרכים פיסולוגיים בדיוק כמו לחזירי הבר שמצאו עצמם בכתבה זו על ספסל הנאשמים בגין התניית אותו צורך טבעי. לכן, אשמח לדעת האם יש שירותים בקרבת מקום ובאיזה מרחק, זה חשוב במיוחד כשאתה אב לילדים אך לא רק. בנוסף נשמח לדעת אם יש לפחות ברז מים זורמים באזור כדי שתהיה לנו אפשרות לשטוף ידיים כהלכה. אם לא, נדע להיערך בהתאם עם מימיות ומגבונים לחים בנוסף לכריכים ולמזון. מעט התאכזבתי שהטיול שקיבל נופך של טבע בראשיתי על טהרת החי והצומח הסתיים דווקא בין ארבע קירות בטון ועוד בקרבת תחנת דלק מזהמת. על-כן, גם את הקפה הטוסקנאי הייתי לוגם בטבע או אם ביין משובח עסקינן עדיף בפאתי כרם מוגף גפנים. לסיום, יש לציין ולדייק שהטיול לא מסתיים בקפה, ביצהר או ביין, הרי אנחנו אחרי שעות הליכה ומאמץ גופני. את הטיול חובה לסיים במקלחת טובה! תודה רבה!

  2. כתבה נפלאה, כתובה בסגנון הדור ומדויק. עושה חשק לא רק לצאת לטיול בגבעת הרקפות אלא גם להירשם לסנדת כתיבה. אהבתי במיוחד את התיאורים הבוטאניים הפסיאודו-אקדמים. בקרוב אצא לטיול בשמורה, אבל לכל עונה יש את הפריחה שלה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בקיצור
לבקר לוותר

גבעת הרקפות כמו כל פיסות הטבע בארץ, אחרי הגשמים הראשונים מתמלאת בהפתעות אין קץ, ובנוסף לפריחת הרקפות תוכלו למצוא בה גם נרקיסים, דודאים ופטריות. היא נמצאת במיקום מרכזי לא רחוק מכביש 3 וצומת לטרון וניתן לשלב אותה עם טיולים, טעימות יין ופיקניקים באיזור.

8
מיקום
9
אווירה
8
מידות
7
בילוי לשבתחורףטיול לכל המשפחהיערנרקיסיםפטריותפריחהרקפות
אנה לוטקר אני מתכנתת חמישה ימים בשבוע, שלושה מהם אני אוהבת להתחיל עם ריצה בטבע בזריחה, ואת היומיים הנותרים משתדלת לבלות כמה שפחות מול המסך. אני אוהבת לטייל בארץ, לגלות נופים מזוויות שלא הכרתי, יקבים, מסעדות, עגלות קפה, קונדיטוריות, פריחות ומפגשים עם בעלי חיים. לכל הכתבות של אנה לוטקר

3 תגובות לגבעת הרקפות

  1. כתבה מרשימה ביותר, מנוסחת בצורה מדויקת ודקדקנית שמנגישה לנו את מקום החמד הזה בצורה פשוט נפלאה. נראה שהדוברת נכנסה לעובי קורתם (וגבעולם) של הפרטים הקטנים במסלול, ממש עושה חשק לא רק לצאת לטיול אלא גם להירשם לסדנת כתיבה. ולגופו של עניין, נראה שמדובר במסלול טבע קלאסי שרצוי לצעוד בשביליו במיוחד בעונות הפריחה השונות. מסלול מצוין לטיולים משפחתיים, לטיולי תחזוקת זוגיות (סריאלית או ארוכת טווח) ואולי גם למפגשי היכרויות ראשוניים (אך כלל לא בטוח). ובכל זאת, אם אתם לבד הייתי ממליץ לא רק על בחינת החי והצומח בעזרת מגדיר פסיאודו-אקדמי, אלא גם על קריאת ספר להנאתכם בחיק הטבע והנוף העשיר הזה שנפרס לפניכם ואולי גם לשמוע ברקע מוזיקה משובחת (ברוח תקופה זו הייתי ממליץ על 1812, Overture של צ'ייקובסקי). מה שחסר לי בתיאור זה קצת פרטים על התנאים הסניטאריים באזור. אנחנו בני אדם ומה לעשות יש לנו צרכים פיסולוגיים בדיוק כמו לחזירי הבר שמצאו עצמם בכתבה זו על ספסל הנאשמים בגין התניית אותו צורך טבעי. לכן, אשמח לדעת האם יש שירותים בקרבת מקום ובאיזה מרחק, זה חשוב במיוחד כשאתה אב לילדים אך לא רק. בנוסף נשמח לדעת אם יש לפחות ברז מים זורמים באזור כדי שתהיה לנו אפשרות לשטוף ידיים כהלכה. אם לא, נדע להיערך בהתאם עם מימיות ומגבונים לחים בנוסף לכריכים ולמזון. מעט התאכזבתי שהטיול שקיבל נופך של טבע בראשיתי על טהרת החי והצומח הסתיים דווקא בין ארבע קירות בטון ועוד בקרבת תחנת דלק מזהמת. על-כן, גם את הקפה הטוסקנאי הייתי לוגם בטבע או אם ביין משובח עסקינן עדיף בפאתי כרם מוגף גפנים. לסיום, יש לציין ולדייק שהטיול לא מסתיים בקפה, ביצהר או ביין, הרי אנחנו אחרי שעות הליכה ומאמץ גופני. את הטיול חובה לסיים במקלחת טובה! תודה רבה!

  2. כתבה נפלאה, כתובה בסגנון הדור ומדויק. עושה חשק לא רק לצאת לטיול בגבעת הרקפות אלא גם להירשם לסנדת כתיבה. אהבתי במיוחד את התיאורים הבוטאניים הפסיאודו-אקדמים. בקרוב אצא לטיול בשמורה, אבל לכל עונה יש את הפריחה שלה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לקחת את איזי אתך לכל מקום