יין ישמח לבב אנוש - במיוחד בריחוק חברתי

כשרק בצבץ לו משבר הקורונה ברחבי העולם ועוד לא הגיע אלינו, הגעתי להחלטה שאני רוצה שתמיד יהיה לי יין בבית, כמה בקבוקים שישבו לי בארון ושאוכל לשלוף בעת הצורך. רציתי גם להיות מוכנה למפגש החברתי שקבענו אצלי ושיצא שנדחה למועד קריטי במיוחד: בדיוק רגע לפני שכולם נכנסו לבידוד החברתי. אמנם לא התחבקנו ולא התנשקנו אבל החברותא, בשילוב עם היין – הטעינו אותי בדלק חשוב להתמודד עם הבאות.

כיאה לחיית הזמנות און ליין, חיפשתי  את החנות שתביא לי את הבקבוקים עד הבית, כי למה לסחוב אם אפשר להתפנק? זכרתי את דרך היין ונכנסתי לאתר שלהם. אתר ידידותי, עם קטגוריות נוחות לתפעול ולסינון, אפילו לתת מומחית כמוני. מצוידת בקצת המלצות מחבר מומחה ובשמות של יקבים שנחרתו בזכרוני טובה, יצאתי לקניות.

הקצבתי לי עלות כוללת, רצוי ללא דמי משלוח, בסביבות 300₪, שלושה בקבוקים לבנים ושניים אדומים (אני בדרך כלל גרופית של אדומים אבל החלטתי לגוון). בחרתי לפי האינטואיציה והלכתי בעיקר על יינות לא כשרים. הרוב היו תוצרת הארץ כי חשוב לעודד עסקים מקומיים בתקופה זו ובכלל (במיוחד לא כשרים), ומקצתם בינלאומיים.

לאחר כמה ימים פניתי אליהם בפייסבוק לברר מה קורה עם ההזמנה והם עידכנו אותי שאחד הבקבוקים שהזמנתי לא במלאי ומחכים שיגיע. ביקשתי המלצה לבקבוק חלופי במחיר דומה וקיבלתי המלצה איטלקית (בכל זאת מסכנים ממש, אז תמכתי) במקום היין מדרום אפריקה שבחרתי.

שליח תביב תיאם איתי הגעה והארגז ששומר כל כך טוב על הבקבוקים כאילו היו נוח בתיבה, הגיע למקום עבודתי (שיניתי כתובת ברגע האחרון והם זרמו עם זה לגמרי).

במהלך השבועיים הראשונים של משבר הקורונה חוסל הארגז, כאשר עם הימים שחלפו החלתי לפתח נוהל ערב שכלל סלט עשיר עם כוס יין (לעיתים שתיים). נערכתי להזמנה השנייה כי אין לדעת כמה זמן עוד נישאר בבית. בינתיים התחלתי לתעד את חוות הדעת שלי על כל בקבוק, בשביל ההזמנות הבאות ובשביל לטפח את המומחיות לקראת הג'וב החדש שלי לאחר היציאה מההסגר – סומלייה. או לפחות מקום של כבוד במפגש הקרוב לביתי של אלכוהוליסטיים אנונימיים. לחיים.