לא מה שציפינו ממסעדת שף

אפתח את הכתבה בהתנצלות, לאחר תקלה נמחקו לי כלל התמונות מהמסעדה הנוכחית, מלבד תמונת הנושא והתמונה שכאן מתחת. תאלצו להסתפק בכך או לבקר בעמוד האינסטגרם של המסעדה.

קבוצת מחניודה בניצוח השף אסף גרניט, רכשה לפני זמן רב את מסעדת הסדנא, והחליטה להפוך אותה למסעדת שף-שוק, בדגש על בשרים. הזמנו מקום מראש (כפי שמומלץ!) והגענו. בכניסה למסעדה תמצאו כלי מטבח ישנים שהוסבו לעציצים, מחזור מגניב מאוד ומוסיף למראה המסעדה מבחוץ. נכנסנו אל המסעדה המרשימה, ולבקשת המארחת הסכמנו להתיישב על הבר. למסעדה כ5 שולחנות זוגיים בחוץ, ועוד כ20 שולחנות ב2 מפלסים, לא כולל כסאות מסביב לבר. מאחורי הבר המרשים תמצאו מטבח פתוח, ובכללי כל המסעדה מעוצבת מאוד, ומשתמשת בכל המקום בצורה מיטבית. מקרר היישון נמצא בתוך חלל המסעדה, וממולו ממוקם שולחן, מעניין.

התפריט מצומצם מאוד, אך אין סיבה להלחץ אני בטוח שתמצאו כאן משהו שיקרוץ לבטנכם. הברמן חביב מאוד, והסביר לנו בסבלנות על כל פריט ופריט בתפריט. למנה ראשונה לקחנו עראייס (56) ושיקשוקית ים (89), למנה עיקרית ריזוטו פטריות (86) ופרגית מבית צפאפא (89). לקינוח לקחנו עוגת גבינה לימונית (46) ולשתות נסטי (15). בנוסף הזמנו עוד מנת ריזוטו לקחת הביתה.

עד כאן הכל היה נראה נהדר- אבל פתאום אנחנו פוגשים בעקב האכילס של המסעדה- המטבח הפתוח, דרכו אנו רואים את אחת הטבחיות משחקת בשינייה תוך כדי הכנת האוכל. במזל זה לא היה האוכל שלנו, אך כאשר יש מטבח פתוח ואנשים יושבים ממש מולו, ועדיין הטבחית באין מפריע מוציאה את שאריות הצהריים שלה (דבר שאני ממש לא רוצה בעיקרית שלי) אני לא יכול שלא לתהות מה קורה מחוץ לטווח הראיה שלי.

המנה הראשונה והשתיה הגיעו מהר, כאשר הברמן דואג תמיד למלא לנו את כוסות המים. פיתות הערייאס הקטנות והקראנציות מולאו בבשר כבש במידת עשיה מושלמת, כאשר למעלה צרוב ובפנים הבשר היה רך רך. הטחינה הביתית הייתה פשוט נהדרת, ויחד עם הבצל-סומק והמיקס חריפים קיבלנו חגיגה בפה, חריף חריף שהורגע מיד בטחינה טעימה. יש גם צנון בטיבול עדין, לנשנוש מושלם.

השיקשוקית ים שכמובן מגיעה עם לחם פרוס עליו חשוב לציין שניתן לראות שעבר התפחה ארוכה ואפייה מדוייקת, דבר שמאוד הורגש בטעם, אפילו לא הזדקקנו לשמן זית ובלסמי שהוגש עימו. השקשוקה הרגילה עברה שידרוג, עם דג מפורק עשוי בצורה מושלמת, ומלבד הנראות של המנה שבאמת תאמה למושג "אכילה עם העיניים" הייתה חגיגה בפה- עגבניות מבושלות ומגורדות שנתנו מרירות קלה, סחוג לחריפות, טחינה-יוגורט למתן איזון לחריפות ומרירות בהתאם, וכמובן איך אפשר בלי מתיקות ומליחות? קחו קצת בצל מקורמל ופיסטוקים! אני חייב להודות שמרגישים את המחשבה מאחורי כל מרכיב ומרכיב והאיזון שבו.

טרם הגיעו העקריות, פתאום הונחה בידינו שקית הטייק-אוואי שהזמנו. מה אני אמור לעשות איתה שעה עכשיו? מילא המטבח היה לפני סגירה, אבל השעה 19:00! למה לא לתת לי אותה כשאני יוצא? בחומוסיות נתקלתי ביותר הבנה מאשר כרגע…

הריזוטו המפנק הגיע מיד אחרי השקית, טעם ציר הירקות עוד ניכר באורז הרך, כאשר טעם פטריות הפורצ'יני שטוגנו בשמן כמהין כמעט ומשתלט. אל תרוצו להמליח את המנה, שכן גילופי פרמז'ן מטפלים בעיניין בצורה מיטבית. מנה שנראית כבדה אך קלילה להפליא, וכמות מפנקת! הרגיש כמו לאכול מנת חורף דשנה בירקות כמעט ללא ירק כלל.

יחד עם הריזוטו קיבלנו נתחי פרגית במידת עשיה מושלמת, קריספי מבחוץ ועסיסי בטירוף מבפנים, טעם עשבי טיבול ועישון עדין ניכר בכל ביס וביס, והמליחות של הטיבול משתלבת נהדר עם המתיקות של המישמיש והציזיקי היווני שהיה בתבשיל הפריקי. מדהים איך לקחו מנה כה פשוטה כמו פרגית בגריל ושדרגו אותה עם תבשילון וסלטון.

כאשר הזמנו קינוח, הכין הברמנים הרבה צייסרים. לתומינו חשבנו כי מרימים לחיים, אך הברמנים פינקו על חשבון הבית רק את אלו שישבו לצידינו. נכון, לא באנו לקבל מתנות בחינם, אבל צייסרים על הבר זה בהחלט דבר שנהוג. לפנק רק מספר אנשים באותו השולחן זה לא הכי מנומס.

לבסוף הגיעה העוגה! קרם גבינה אוורירי עם נגיעות לימון, מעליו קרם לימוני חמצמץ ופירורי שטרויזל קוקוס אפוי ומתוק. בצד כל המושלמות הזו הונח כדור סורבה קלמנטינה. כן כן קלמנטינה! הרגשתי ממש כאילו אני אוכל קלמנטינה מהמקרר, ביצוע מיוחד ומוצלח ביותר.