מצפה אלומות- מעל למצופה

חוות הבריאות מצפה אלומות אלומות

טור tour פורסם בינואר 10, 2021

אומרים שהקורונה פה לתקופה ארוכה. שמתי לב כי תופעת "העליה במשקל" – לא מופיעה ברשימת התסמינים הנלווים…

אחרי חופשות מתוכננות שהתבטלו לי בזו אחר זו – הבטחתי לעצמי שהפעם– אצא מד' אמות ביתי לחופשה ויהי מה.

עשיתי חושבים לרגע ומצאתי את עצמי מתעניינת בסדנת ניקוי רעלים בחוות הבריאות- במצפה אלומות.

מהרגע הראשון שפניתי אליהם טלפונית, מצאתי אוזן קשבת, אדיבות ורצון טוב לעזור.

מייל נשלח אלי מיידית, עם פירוט נרחב על אופי החווה והייחודיות שבה.

באתר המושקע שלהם יש שפע מידע, תמונות, סרטונים ומאמרים מרתקים.

כך התחלתי לתכנן מראש, עתיד חדש המנבא עבורי סקרנות ברוכה.

אז איך זה 'עובד שם'?

בחווה יש 2 'מחזורי גיוס':

מראשון בצהריים עד חמישי (לאחר ארוחת בוקר).
מחמישי בצהריים ועד ראשון (לאחר ארוחת בוקר).

בתחילה, העדפתי את ה'מחזור המקוצר' אך לאחר שיחה מעמיקה עם המזכירות, הבנתי כי עדיף לקחת את 'המחזור הארוך', שם אוכל לחוות בצורה מיטבית את
שיטת ניקוי הרעלים והרציונאל שמאחוריה.

שוב ושוב נדחה מועד הגעתי – (קורונה אמרנו?)  אך לבסוף התקבל האישור המיוחל לפתוח את סדנת הבריאות ע"פ המתווה.

ומה זה אומר מבחינתם?

*כמות אורחים מצומצמת מהרגיל.

*אין אכילה משותפת בחדר האוכל.

*האוכל נלקח 3 פעמים ביום בשקיות נייר (עם שם האורח עליהן).

*לא מתקיימות סדנאות.

מבאס משהו… אבל בהתחשב בכך שהגעתי היתה לצורך התמקדות בניקוי רעלים– ניחמתי את עצמי.

קצת על המקום:

מצפה אלומות נמצא בקבוץ אלומות שבאזור פוריה בטבריה. את רעיון חוות הבריאות הגה וייסד ג'רי מינץ. איש נמרץ, בעל חזון המסתובב בחוה בין האורחים ומתעניין בכל מה שקורה מסביב.

במתחם הארחה ניתן למצוא:
-בנין המזכירות (שם יושבת תמר, בת קבלה סופר אדיבה!)
-מתחם טיפולים ואפרט בהמשך.
-חדר אוכל (כיום ריק מיושביו)
-חנות מזון ועו'
-נוף עשיר ביופיו הנשקף לכנרת, מרגיע וממלא את הנפש.

הנסיעה לטבריה היתה ארוכה אך משתלמת. שמש חורפית הפציעה לה כפעם בפעם. הירוק מסביב ירוק מאוד.. נופי ארצנו מתגלים למלוא העין. הלב מתרונן.
מכוניתי טיפסה בעצלתיים בכבישים הצרים בואכה מצפה אלומות.

בהגיעי לקיבוץ, חשתי כי השער הפתוח, כמו קרץ לי לעבור דרכו ליקום אחר..

פניתי לבנין המזכירות. בחזיתו, שתילי פרחים בצבעים נעימים לעין. את פני קידמה מאחורי הדלפק, תמר החביבה שהתגלתה כיעילה ביותר.
צירפה אותי לקבוצת הווצאפ שלהם ומעתה, כל שאלה/הבהרה /פנייה – טופלה דרכה ללא צורך להגיע שוב למשרד.
הועברו לנו סרטונים רלבנטיים, תפריט הארוחות- יום ביומו ושאר הודעות.

באחד החדרים פנימה, חיכתה לנו מישל, נטורופאתית ואחראית על הייעוץ התזונתי לכל אחד ואחד מהבאים.
פגישה אישית למולה, בה היא תוהה על קנקנו של האורח, ממה הוא סובל? מה מקשה עליו? האם הוא זקוק לתוספת כלשהיא?
(היא תחכה לנו אח"כ גם בחדר האוכל, ותדאג לשלומנו.) הדרך מהמשרד לחדר האירוח, לוותה ע"י עידו שהעמיס את הכבודה ברכב השטח שלו.

לבקשתי, קיבלתי חדר נגיש.
גילוי נאות: החדר לא נגיש כמתבקש- ומומלץ לברר מראש לפני ההגעה:
מהן מידות הפרוזדור, השירותים והמקלחון בשירותים. (אין כסא מקלחת, אין מספיק מאחזים- למתקשים, חדר השינה צר מאוד למעברים).

על השולחן בפינת האוכל הונחו מס' צלחות וסכ"ום לשימוש בארוחות העתידיות. המקום דוגל בקיימות ולא משתמש בכלים ח"פ.
בחדר נמצא מתקן למים חמים/קרים עם צנצנות עלי תה לחליטה אישית. שמפו וסבון מיוחד מחכה בחדר הרחצה  ומהחלון הראשי נשקפות פניה היפות של הכנרת.
לצערי, מזג האויר היה חורפי ומימיה נצבעו בכתמי אפור… למרות זאת, עדיין  לא ירד לי מהאווירה החגיגית של ימי החנוכה (בהם שהיתי שם).

בשעה היעודה, (18:00) שמתי פעמיי לחדר האוכל. היה מוזר לצפות באנשים צועדים בדממה לכיוונו, כאילו עטיית המסכות והשלווה מסביב, הכניס אותם למוד של שקט
כללי..

על השולחן הונחו שקיות נייר חומות עם שמנו מתנוסס עליהן. הכל מאורגן למופת. הספקתי להודות לאנשי המטבח!

היום מתכנס אל ערבו, והחשיכה יורדת מהר. כל אחד וארוחתו בידו פוסע חזרה לחדרו, מכיוון שאסורה התקהלות מכל סוג שהוא.

הרבה, אין היה מה לעשות במקום –אם בכלל.

מחר– הבטחתי לעצמי ,אתחיל לסייר באזור בכדי לא להשתעמם. בהמלצת תמר, יצאתי למספר מקומות באזור.

מצרפת לכם המלצות במקומות בהם סיירתי להנאתי:

*חמת טבריה– ממול לחמי טבריה
(להבדיל מחמי טבריה- שאגב סגורים כיום לציבור). מרחק נסיעה קצרה ביותר (כ-10 דק')
זהו גן לאומי ואתר ארכיאולוגי, הממוקם בכניסה הדרומית לשפתה של הכנרת. בגן, ממוקמות בריכות ישיבה קטנות המופרדות זו מזו ויכולות להכיל מס' מבוגרים בו
זמנית. בצידה של כל בריכה מופיע שלט המציין את טמפ' המים. (מ-30-60 מעלות!!) נחמד לראות שם ילדים מתרוצצים עם בגדי ים מלאי הנאה.
גולת הכותרת בסיור, הוא שרידיו של בית הכנסת הקדום שנתגלה בו ומציג לראווה פסיפס מרהיב של גלגל המזלות המלווה בחזיון אורקולי המסביר ומפרט את
רוח ימי התקופה.

יש להזמין מקום מראש.
כרטיס כניסה למבוגר: 14 ₪
(מלווה לנכה- פטור מתשלום. קושי בהתניידות בכ"ג)
מתאים לכל המשפחה.

*קבר רבי מאיר בעל הנס
מעברו של בית הכנסת מתנוססת כיפתו של קברו של רבי מאיר בעל הנס. מכיוון שאין יציאה ישירה משם, נאלצתי לצאת מן הגן בכדי להגיע למתחם הקבר.
הכניסה לקבר מותנית במספר מבקרים בזמן אמת. הסדרן מכניס אנשים ע"פ תקנות התו הסגול, לא לפני שהוא מבקש מכולם להתחשב
באחרים ולא להתמהמה בקבר. בחוץ, בחדר נפרד יש שולחן עמוס בכוסיות שמן להדלקה לברכה. מי שחפצה נפשו בהדלקה, משלם ל'איש השמן' 5 ₪ ומקבל בתמורה גפרורים, נר
להדלקה וכוסית שמן. כשברקע בוקע קולו של השופר.
חוויה בפני עצמה.

מומלץ– בשביל האווירה  והחוויה הרוחנית!

*תמר בכפר – מושבה כנרת דרך גן רחל.
בדרכי חזרה לקיבוץ נזכרתי כי בהלוך, צדה עיני שלט: תמר בכפר. ערכתי שם עצירת סקרנות וגיליתי חנות רחבה המכילה כלים, סירים, חליטות תה,
זרעונים, אוכל אורגני וכל טוב. רכשתי לי כמה מוצרים מפנקים כגון: חמאת שקדים ועו'. מנהלת המקום מאירת פנים!! וכך גם שאר הצוות. (נשים בלבד)
שמחה ומרוצה חזרתי מיום עמוס חוויות.

ביום המחרת, חיכה לנו מגש עם  מיץ עשב החיטה. כוסיות קטנות מלאות בנוזל ירוק שאמור 'לקרצף את המעיים' לדבריהם.
מי שלא יכול לסבול את הריח האופייני או אפילו את הטעם (לרגישים מביננו) 'ממליצה לסתום את האף'… יש לשתותו 'דבר ראשון על הבוקר'. אליו מתלווה בקבוק 'סמודי' המורכב מפירות ועלים ירוקים. טעים. (טעם העלים כמעט ולא מורגש אם בכלל).

חזרתי לחדר, מתכננת מסלול חדש לבילוי היומי.
('הערת אזהרה'- יש להזמין מקום מראש , ולברר האם האתרים פתוחים לציבור בימים אילו)

שמתי פעמי לתבור. (מרחק של כ-25 דק' נסיעה)

*מוזיאון המרציפן שדרות קק"ל כפר תבור
(הופיע תקופה ארוכה ברשימה שלי: 'מה עוד לא עשיתי ואיפה עדיין לא ביקרתי'?)
הדרך לשם התפתלה דרך נופים קסומים, שלוות קורונה, קרני שמש מלטפות. בכניסה לכפר, בכיכר השומר נמצא פסל מרשים של איש רכוב על סוס.

ברחבת המקום התגלו לעיני ילדים ישובים ליד שולחנות קטנים, מפסלים להם דמויות מבצק מרציפן צבעוני. נכנסתי פנימה להתרשם מהמוזיאון. (בעודי מפנטזת על הררי מרציפן שרק מחכים שאתלוש מהם חתיכה..
הו, כמה אני אוהבת מרציפן על שלל סוגיו!) לצערי הרב הוטעיתי בגדול.

גילוי נאות: לא קיים שם מוזיאון , מלבד חנות ענקית שמוכרת בחלקה מוצרי מזון טבעוניים, מרציפו לסוגיו, חטיפי בריאות וכד'….
בחדר פנימי קטנטן מקרינים סרטון (באיכות גרועה) המציג את תהליך ייצור המרציפן: שקדים טחונים וסירופ סוכר ותו לא.
לא משהו שבשבילו היה שווה לנסוע כ"כ רחוק ולכנות את המקום בשמו היומרני:
'מוזיאון המרציפן'.

מקומות נוספים באזור:
* המוזיאון הצ'רקסי- כפר כמא 
בשיחה מקדימה עם זוהיר מייסד ומנהל המוזיאון, שהתגלה כאדם נעים הליכות, ביקשתי להגיע לסיור מודרך במוזיאון. הוא יצא מגידרו ע"מ לתאם לי מפגש, מאחר והודיעו לו על אישור פתיחת המקום יום לפני כן. (קורונה – כבר אמרנו)
הוא קיבל את פני באדיבות רבה וערך לי סיור מרתק על תרבות הצ'רקסים – "בימים ההם בזמן הזה" (זוכרים שהגעתי לשם בחנוכה?)
בכוונה תחילה, אני לא רוצה לעשות ספוילר ולספר לכם לאיזה עושר תרבותי נחשפתי. רוצה שתרוצו לשם ותהנו מלא. מומלץ ביותר!

*הירדנית (מקום מקסים, נחל מים מוקף בעצים ירוקים- הגעתי בסביבות 12:00 והודיעו לי שסגור )

*דבורת התבור (פתוחים עד 15:00 ורק בהזמנה מראש ובד"כ מחכים שיגיעו אליהם קבוצות).

בין לבין מחכות לנו ארוחות טעימות מזינות ומשביעות בעליל. רובן מורכבות מירקות נאים (Raw food), נבטים, שקדים, מרקים עשירים וקטניות שמשמשות בסיס לקציצות טעימות. גולת הכותרת היא המיצים שנועדו לניקוי רעלים. מה'סמודי' בבוקר- המורכב מפירות ועלים ירוקים. ה'שייקים' העשויים מירקות ירוקים בתוספת פרי לאיזון הטעם.
חיכיתי 'לגווע ברעב'… זה לא קרה.

אחרי ימים עמוסי חוויות שבתי לקיבוץ להתכונן לעיסויים הבריאותיים שהזמנתי.

*תאי יוגה מסאז':
הטיפול נעשה בבגדים נוחים על גבי מזרן רחב וכולל בתוכו לחיצות ומתיחות. שגיא- אלוף בפני עצמו, מטפל כבר שנים רבות באורחי החווה. תחת ידיו האמונות, קיבלתי עיסוי מקצועי, משחרר מחד ומפרק מאידך. חוויה עילאית.
מומלץ בחום!!

*טיפול הידרוקולוניק:
טיפול ייחודי הנעשה ע"י החדרת מים חמימים (הידרו) אל המעי הגס (קולון colon) ומאפשר את סילוקם של פסולת וחומרים רעילים מדפנות המעיים.
תיקי- מטפלת מקצועית ומנוסה העוסקת בתחום מס' שנים. מעבירה את חווית הטיפול באופן מכבד וסבלני. התהליך מצידה מלווה בשמירה על דיסקרטיות והיגיינה
מירבית בסביבת המטופל. היא נותנת תחושה של בטחון ורוגע שחשוב מאוד להצלחת הטיפול. תמיד זמינה לענות לכל שאלה בתחום. 

בואו בראש פתוח!

מרוצה מהטיפולים, קמתי לשחר חדש, יום אחרון בחווה.
פרידה מהכנרת, מהנוף, מהפריחה הססגונית שנשתלה באהבה אין קץ בסביבות החווה, לא לפני שערכתי סיבוב קניות בחנות האורגנית שלהם.
בתוך ארגזי עץ נחו פירות וירקות אורגניים שנבחרו ע"י עדינה – (היא גם זאת שבישלה עבורינו את הארוחות הטעימות יחד עם עוד עובד במטבח).
קרקרים בעבודת יד שלהם, זרעים להנבטה חטיפים בריאותיים ועו'.

ארזתי את קניותי את עצמי ואת הרהורי. וכבר חשתי צביטה בלב לעזוב את המקום.

בבית כבר חיכתה לי החנוכיה להדלקת שמונת הנרות של היום האחרון…

אהבתם? שתפו!
חופשה בראש בריא
טור tour אדם ניכר ב:תּוׂרוׂ ב:טוּרוׂ וב:תִּיוּרוׂ. בתוֹרי אכתוב בטוּרי ,באזורי תיורי. אחרוש את ארצנו רוחב ואורך לפי הצורך.. אגיע למקומות ואגע בחוויות, אבדוק את הרגישות לנגישות את ההכלה והקבלה, את הַצְדָקָה והַהַצְדָּקָה את האנושיות והטוּב - שוב ושוב. לא אהסס- להרים על נס אך גם להתריע- בפני כל מה שיפריע. לכל הכתבות של טור tour

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בקיצור
לבקר לוותר

בריאות לפני הכל!

חופשה בראש בריא
טור tour אדם ניכר ב:תּוׂרוׂ ב:טוּרוׂ וב:תִּיוּרוׂ. בתוֹרי אכתוב בטוּרי ,באזורי תיורי. אחרוש את ארצנו רוחב ואורך לפי הצורך.. אגיע למקומות ואגע בחוויות, אבדוק את הרגישות לנגישות את ההכלה והקבלה, את הַצְדָקָה והַהַצְדָּקָה את האנושיות והטוּב - שוב ושוב. לא אהסס- להרים על נס אך גם להתריע- בפני כל מה שיפריע. לכל הכתבות של טור tour

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לקחת את איזי אתך לכל מקום