זוכרים שפעם לא היה סגר?
שהיה אפשר לצאת, לטייל, לטבול בנחל, לנשום אויר, להרגיש את הרוח בין העצים?
אני יודעת שכבר קשה לזכור, אבל זה היה ממש לא מזמן, ואת התקופה הזאת ניצלנו טוב טוב כדי לטייל בארץ (כי עוד אי אפשר היה לטוס ליוון) וככה הגענו לקמפינג "חניון הבניאס".
פעם, בתור זוג צעיר ללא ילדים, היינו פותחים אוהל וישנים פרי-סטייל. איפה שאפשר ומותר, אם היה צל היינו אומרים תודה ואם לא היה היינו מותחים את האותנטיק שזרוק לנו בבגאז', מהאוהל לאוטו ומסתפקים בזה.
מאז שנכנס ילד לתמונה, הבנו שאם אנחנו רוצים להמשיך לישון בשטח אנחנו צריכים לעשות קצת התאמות, אז לראשונה ישנו בחניון מסודר, ומה אני אגיד לכם, אני לא מבינה איך לא עשינו את זה גם לפני שהיו לנו ילדים.
הגענו ל"חניון הבניאס" בשאר ישוב ממש במקרה, זה היה באוגוסט ונזכרנו די ברגע האחרון, אבל התמזל מזלנו ואילון, הבעלים של החניון ענה לטלפון ואמר לנו בשמחה שיש מקום ואפילו לא צריך לשלם מראש, וכמובן שהוא מבין שיש ביטולים ברגע האחרון בקורונה ורק לעדכן אותו לפני.
הגענו למקום בלי ציפיות ופשוט נדהמנו! נדהמנו מהיופי של המקום, מלא בפסיפסים צבעוניים שאבא של אילון שוקד עליהם כבר שנים רבות כל חורף כשהחניון ריק.
על אך שהיינו בשיא החופש הגדול, המקום היה ממש מרווח ונעים, לא הרגשנו צפיפות או תחושת "אחד על השני" ואפילו יכלנו לבחור איפה למקם את האוהל משלל אפשרויות וכולן היו מוצלות ונוחות.
יש בחניון קיוסק קטן עם שלל אפשרויות למאנצ'ים קטנים, גלידות וקפה טוב. את שאר האוכל כמובן שבישלנו לבד או קנינו בחוץ. בשעות החמות מפעילים בחלק של הקיוסק טפטפות שמרעננות אותך ויחד עם המוזיקה ברגע, אפשר להרגיש כאילו קמת לבוקר של פסטיבל רגוע רגוע :).
אסור להפעיל שם בוקסות ורמקולים (תודה לאל) ומהקיוסק מתנגנת לאורך כל היום מוזיקה סופר צ'יל שפשוט גורמת לך לנשום ולהתרווח בערסל שליד האוהל.
רמת החזוקה של השירותים והמקלחות מ-ט-ו-ר-פ-ת, לאורך כל שעה ביום היה פשוט נקי ומצוחצח. יש שלל ספספלי פיקניק לעשות עליהם ארוחות, אבל עדיין יש כאלה שמעדיפים להביא מהבית שולחנות וכיסאות ולמקם הכל לפי הנוחות שלהם.
במקום יש גם פינת מדורה גדולה אז אפשר לעשות פויקה חופשי, או סתם לשבת ליד האש בשביל האוירה :).
כל מי שהתארח במקום היה סופר חייכן ונעים, וכך גם כל העובדים ששמחים לתת שירות ולעזור בכל מה שצריך.
יש אפילו עגלות גדולות לפריקה והעמסה של הציוד מהאוטו/לאוטו.
וכמעט שכחתי את גולת הכותרת- במרחק 5 דקות הליכה, יש נקודת כניסה נוחה לבניאס ואפשר להכנס לטבילה במים הקפואים ולבלות כמה שעות טובות ליד הנחל באיזור ששוב, גם באוגוסט, היה יחסית ריק ממטיילים.
לא סתם קראתי למקום קפיצה להודו, כי זו באמת האוירה שהמקום הזה משרה עלייך.