טוסקנה בישראל - קדם כפר יין

רבות דובר על נפלאות הקורונה וזו עוד דוגמא לאחת מהן – ההזדמנות שניתנה לנו להינות ולהעריך את המקומות הייחודיים שיש לנו בארץ. ולא, לא הכל over priced, תתפלאו.

עוד יומולדת שנחגג לו תחת מעטה הקורונה, אמנם כבר גל חמישי ורובנו מחוסנים ותיכף הילדים, אבל עדיין נסיעה לחו״ל לא מאוד נעימה לחלקנו, ואני ביניהם. כבר לפני חצי שנה ידעתי שייקח עוד הרבה זמן, מבחינתי האישית, עד שאעלה על מטוס, ולכן שריינתי מקום ביקב אסף, היקב עם הצימרים.

בנוסף לקורונה נפל עלינו אתגר נוסף והוא סופת "כרמל" שהציבה בפנינו דילמה שתודלקה על ידי הלחץ מהתקשורת ומהמשפחה – האם לנסוע או לבטל? לאחר התלבטויות רבות החלטנו לנסוע. הדרך הייתה שלווה ונעימה והכל ירוק עז של חורף בשל, איזה כיף שלא ביטלנו! קצת טפטוף בדרך ועדר פרות שעיכב אותנו בכמה דקות אבל צחקנו מכל רגע, והגענו למקום קסום ביותר.

הגענו היישר לסיור מודרך בתוך היקב כאשר לידור הנעימה והמהממת קיבלה אותנו ומיד הפקידה בידינו כוס ממותגת ויפה שמיד תתחיל ותתמלא בטעימות מהיינות הכי טריים של היקב.

התחלנו בסיור וטעמנו רוזה שבדיוק עבר ביקבוק על ידי אסף המייסד ובנו הממשיך אורן. איך רואים שהם אוהבים את מה שהם עושים!

אחריו טעמנו סוביניון בלאן היישר מהחבית ומשם המשכנו לארוחת צהריים והמשך טעימות יין כיד המלך. התפריט כלל מגוון מנות, בסגנון טאפאסים ייחודיים ומשביעים.

האוכל כולו מבושל גם הוא באהבה על ידי בתו של אסף – עדי (עדיקא), והוא מוגש לשולחן מנה אחר מנה וכולן טעימות ומיוחדות ללקק את האצבעות, כולל קינוח וקפה וכמובן, כל היין שתרצו. ככה זה פה, מפנקים מפנקים מפנקים.

לידור ניגשה אלינו בתום הארוחה, לא לפני שהגיעה לשולחן עוד טעימה אחרונה באמת של עוד יין אדום שלא טעמנו, והסבירה לנו שהבקתה שלנו מחכה לנו עם מפתח בדלת, רק תמשיכו להנות חברות. כן, נסעתי עם חברה טובה וותיקה ששתינו חוגגות יומולדת בהפרש של שבוע ורצינו קצת להתפנק.

פתחנו את הדלת. טוב זה לא אמיתי מה שקורה פה! קודם כל, הכל מעוצב עד לפרט האחרון.

לידור סיפרה לנו קודם שיש עוד בן במשפחה, שחר, שהוא מעצב בוגר בצלאל והנה רואים בכל רחבי היקב את יצירותיו. אפשר להישאר פה שבוע בבקשה?

הצימר מאובזר ברמה מאוד גבוהה ובמטבח הכי חשוב – יש קפסולות קפה. גם תה וחלב, נשנושים במקרר: גבינות, ירקות ועוד הפתעות ועל האי מעץ (שגם הוא מעוצב ומוקפד) שני בקבוקי יין אדום, קרקרים, לחם ועוד נשנושים. מפה כבר לא נצא רעבים.

בחוץ הסופה כבר בעיצומה, בעיקר הרבה גשם וקר אבל בפנים נעים וחמים ואין בכלל רצון לצאת מכאן. זה מקום לאוהבי הכרבולים והרביצה, במיוחד בחורף, אם כי אני בטוחה שגם מיטיבי לכת יכולים למצוא להם מסלול הליכה נעים במקום הפסטורלי הזה.

אז כמו שאמרתי הבקתה מצוידת בכל מה שצריך. אינטרנט וטלויזיה כולל נטפליקס ועוד, המקלחת מפנקת עם חלוקים נעימים וכפכפי ספא (אם כי המים לא היו מספיק רותחים עבורי), סבון, קרם לחות ובאמת כל מה שצריך חוץ מפיג׳מה וספר.

נרדמנו מדושנות עונג ויין וקמנו בבוקר שוב לארוחה, גם הפעם טעימה מאוד ובכלל לא סטנדרטית: ביצים עלומות (או איך שתרצו, אני הלכתי על חביתה), על מעין רוטב חמים על בסיס פטריות, מוגש על פרוסת לחם מוצנמת, לצד ממרחים, זיתים, וסלט ירור וטרי. וכמובן – קפה.

במקום כזה שתיית יין על הבוקר הוא דבר שבשגרה, וחוץ מזה – באיזשהוא מקום בעולם השעה כבר אחרי 12:00 ולכן – המשכנו לשתות יין אדום עד לצ/ק אאוט. טיילנו קצת באזור מסביב אך הקור המקפיא החזיר אותנו פנימה אל האח החמים. 

בקושי הצלחנו להביא את עצמנו לעזוב ושמחנו כשנענו לבקשתנו לעוד שעה של חסד בצ׳ק אאוט. כשבאנו להיפרד לשלום (זה מרגיש כאילו היינו פה שבועות), שוב הרעיפו עלינו פינוק והציעו קפה לדרך – מי אנחנו שנגיד לא לקפה. יצאנו לדרך חזרה למרכז עם תחושה ברורה שנחזור שוב, שבעים מהאוכל ומהיין אך רעבים לעוד ביקור כאן…