לילי רוז - בר שהוא בית

אני יושבת ומנסה לזכור בפעם הראשונה שנכנסתי ללילי רוז, או לפחות באיזה שנה זה היה, ואני לא מצליחה. הלילי תמיד היה שם, מאז שאני זוכרת את עצמי עם בירה ביד. אפשר לומר שתמיד התגוררתי במרחק סביר מהלילי, מרחק כזה שכשחושבים לאיזה בר לצאת, תמיד עולה תשובה אחת – לילי. אבל זה הרבה יותר מגיאוגרפיה. זה הצ׳ירס התל אביבי שלי. הבירה אחרי העבודה, הבליינד דייט החודשי, המפגש קבוע עם החברים, כל ארוע שהוא אירוע וכל יום שהוא. זה הבר הכי נטול פוזה שיש בעיר וזה הקסם שלו. אז בחישוב גס, שמסגיר בערך בת כמה אני, הוא מלווה אותי כבר אוטוטו עשרים שנה. מערכת היחסים הכי ארוכה שלי וכזו שאני מוכנה להתחייב אליה לעוד 20 שנה לפחות.

כמו ברים ותיקים אחרים בעיר, הלילי שרד את תקופת הקורונה בזכות היצירתיות של בעליו ובעזרת תמיכתם של הלקוחות הותיקים שרואים במוסד הזה בית חם ומנחם. הלילי הוא בר קטן ואינטימי שרוב הישיבה בו הוא בעצם ברחוב, על כסאות בר גבוהים בין העמודים התומכים של הבניין שמעל. בימי הקורונה יכולת למצוא את המכורים למקום (ביניהם אני כמובן), עומדים בחוץ, שותים בטייקאווי את הדרינק האהוב עליהם (המשקה שלי הוא המנהטן של הלילי, שהוא חזק במיוחד ומגיע עם קוביית קרח ענקית), מנסים לשאוף לתוך הריאות כמה שיותר מתחושת הבר והיציאות, שנראית כבר כה רחוקה.

הלילי הוא בר שמלווה אותך בכל שלבי חייך, כמו רופא המשפחה של קופת חולים אבל בקטע טוב ממש. את יום הולדת 34 שלי חגגתי שם, מוקפת בכל חבריי הטובים, יושבים צמודים צמודים בבר הקטן והקסום הזה בפנים. אי אפשר בכלל לדמיין את זה עכשיו אבל פעם, לפני הקורונה, היינו נדחסים בשמחה במקומות קטנים ויושבים צמוד צמוד בכיף גדול. זה היה שנה לפני שהפכתי לאמא וכל האיזון בין אלכוהול לחיים התהפך לי… כמעט שנתיים לאחר מכן, כשהלילי שלנו חגגה בת מצווש, באתי עם גל שלי להרים לה לחיים.

תפריט האוכל של הלילי מחמם את הלב ובעל יכולות אדירות של ריפוד הבטן לספיגת אלכוהול רב. עם מנות מוצלחות מהמסעדות השכנות וגם טוסט שהוא תמיד הכרחי, מבחינתי המנה המנצחת היא המיקס שמשלב בין עלי גפן, לביבות בטטה ומקלוני גבינה. כזו אני, אוהבת לערבב בין מאכלים, אוהבת לערבב בין סוגי אלכוהול. תודה לאל שבלילי יש גם הפי אוור שכולל 20₪ על כל השתייה עד 20:30. פותחים 18:45, כך שיש מספיק זמן לערבב!

הלילי הפך במרוצת שנותיי לבר ההצלה שלי, כזה שמרים אותי אחרי פרידות ומשברים, מעודד אותי כשהחיים קצת קשים, ומחזיר לי את חדוות החיים, אפילו על ארגזים צבעוניים וממש לא נוחים, בימי הקורונה העלובים. כשמצד אחד שלה חנות דגים עתיקה ומצד שני מעדנייה שהכל בה דליקטסן קום איל פו, הלילי נמצאת בדיוק באמצע, ותיקה ונוסטלגית מצד אחד ותוססת ובועטת מצד שני. תפתחו את הערב שלכם בלילי, תסיימו את היום שלכם בלילי, תגיעו באמצע סיבוב ברים ללילי, ההנאה מובטחת והבירה קרה וטעימה.