סמי הכבאי מגיע לביקור בעין ורד

מזה מספר חודשים אני קוראת שוב ושוב במגוון קבוצות ההורים / מה עושים בשבת וכדומה בפייסבוק, המלצות נלהבות על מוזיאון הטרקטורים. הסתקרנתי.

לבסוף נמצאה השבת המתאימה ונכנסנו לאוטו בדרכנו למקום. טפטוף הסתיו ליווה אותנו בנסיעה והוסיף נופח נחמד. שבת ראשונה קרירה של התרגשות מחילוף העונות. התחזית הראתה גשם אבל אנחנו לא ויתרנו! אני אוהבת לטייל ולבלות דווקא כשמזג האוויר מאתגר אותי. עדיף על להזיע ולייחל בכל רגע לחזור למזגן באוטו. חצי שעה נסיעה מתל אביב כשהווישר מופעל לפרקים והמוזיקה מלווה את הטפטוף. גל כבר פיתח טעם מוזיקלי משלו ומבקש בקשות ספציפיות מהפלייליסט שלי שכוללות בעיקר חזרה רפיטטיבית על אותו שיר שמצא חן בעיניו פתאום.

באמצע פרדס בסוף שומקום (כך זה נראה בעיניי התלאביביות), הגענו לפגישת המחזור של טרקטורים, חקלאות ארצישראלית והרבה דברים מפעם פעם. נראה כי ההמלצות מהפייס עשו להן כנפיים והמקום היה יחסית מלא, ברוב די מוחלט של הישראלי היפה (מלבד התעלמות מוחלטת מהשלטים שמכריזים בפירוש "העליה על הטרקטורים אסורה ומסוכנת"). בין הטרקטורים הגדולים מפוזרים להם כלי רכב קטנים לילדים (לא ממונעים) שמשכו את תשומת לבו של גל לדקות ארוכות. ברגע שאיש המקום סיפר לגל שיש כבאית של סמי הכבאי שמחכה לו בחוץ, שום דבר אחר לא עניין אותו ותצוגת הטרקטורים המרשימה כבר הייתה פאסה בעיניו. על גבי פינת הצביעה חלף ביעף כשמטרה אחת ויחידה למול עיניו: הכבאית!

בחצר האחורית ילדים עלו על הכבאית בשמה המקורי ״סמי הכבאי״ והייתה גם הופעת אורח של ״תומס הקטר״ ועוד כמה מכבשים שאפשר לנהוג בהם בכאילו. לחובבי האספנות והנוסטלגיה יש במקם תצוגה של בערך כל מה שהיה בבית של סבתא וסבא שלנו, הם קוראים לזה ״האגרון, אוסף נוסטלגי מראשית ההתיישבות בארץ ישראל".

במקום יש פינת מים וקפה (שחור ותה, אין נס!) ואין אוכל כך שכדאי להביא כריכים ופירות לנשנוש.
עלות כניסה לבן אדם בכל גיל 25 ש"ח