מאז שאני זוכרת את עצמי אהבתי סושי. עוד כשהייתי בבי״ס יסודי וכשסושי היה ״סושי״ ונמכר בדוכנים בקניונים, יחד עם נודלס שמנוני ואגרול עם רטבים זרחניים.
מאז לשמחתי הסושי עבר גלגולים רבים (תרתי משמע), וביחד עם הצמיחה של ענף הקולינריה בישראל הוא נהיה אחד המאכלים הפופולאריים ביותר. קשה להסביר את סוד הקסם שלו payday loans online . אולי כי אפשר לאכול ממנו עוד ועוד מבלי ״לשבוע״ מהר, האפשרות לאכול את אותו המאכל כביכול, אבל באלפי וריאציות שונות שמאפשרות לגוון בלי סוף, או העובדה שזה תמיד בא בתזמון טוב. קשה לי לחשוב על מצב או זמן בו אסרב לאכול סושי.
הספקתי לאכול בלא מעט מקומות שמגישים סושי, יוקרתיים יותר ופחות. אבל כשהגעתי ל״ני-שי״ שבנתניה הבנתי שמצאתי את שחיפשה נפשי. החל מהמיקום המטריף, על חוף הים בנתניה, עד לעיצוב המיוחד, שמשלב נגיעות אסיאתיות כנדרש. זאת בשילוב עם אווירת לאונג׳ יוקרתית ולא קלישאתית שגורמת לך להרגיש במקום מאוד טרנדי, אבל לא מנוכר כמו הרבה מהמקומות האחרים בסגנון.
התפריט מעורר את הרעב רק מרפרוף בו, ועקב האורך שלו לפעמים צריך להסתפק רק ברפרוף. מדובר בחוברת ארוכה מאוד שמכילה מבחר עצום של מנות. מראשונות אקזוטיות ומרגשות, עד לעיקריות מגוונות, סלטים איכותיים עם טוויסט, וכמובן – הסיבה שלשמה התכנסנו – הסושי. דפים על גבי דפים של רולים מושחתים ומיוחדים, שגורמים לך לחשוב אם להזמין 18 רולים בבת אחת לא יהיה מוגזם. כמעט בלתי אפשרי להחליט מה להזמין, אבל כשמחליטים וממתינים למנות שייצאו (מה שבפועל לא לוקח הרבה זמן בכלל, למרות העומס התמידי במקום) – זה כל כך משתלם.
כל מנה יוצאת נדיבה, מוקפדת, אסתטית ופוטוגנית להחריד, אבל זה לא נעשה על חשבון הטעם. כל האוכל מצליח לצאת עם שילוב טעמים ומרקמים מושלם, ואתה פשוט מרגיש שהשף מקדיש תשומת לב אישית לכל מנה שיוצאת, וכל קישוט שנמצא עליה.
השירות סבלני, חייכני, מקצועי מאוד (מה שיכול להיות מאתגר לאור האורך של התפריט) ומאוד יעיל. המלצרים מצליחים להפגין שליטה וידע רב בתפריט, וגם לכוון במקרה של התלבטות.
יצאנו שבעים ומאושרים עד מאוד, עד לפעם הבאה.