יש שיאמרו ובצדק שאין כמו פיצה בעולם, ואני מאלו שתומכות בהצהרה הזו. כי תמיד בא לי פיצה 24/7 כשאני עצובה וכשאני שמחה, מתאים לי בול לכל מצב רוח. משהו באוכל הפחמימתי הזה עם בצק אוורירי וקריספי, מלא רוטב וגבינה חמה ומבעבעת תמיד יוצר בי התרגשות ורעב תמידי. ניתן לאמר שזהו זמן פריחתן של הפיצות הנאפוליטאניות שנפתחות בזו אחר זו ברחבי הארץ. כמובן זה לכשעצמו בשורה מאד משמחת. ת'כלס כבר נהיה קשה לחזור ולאכול פיצות מהרשתות המסחריות. בואו, עלינו והתקדמנו בכמה רמות מעל.
אז הפעם שמנו פעמינו ל- פיאצה גרנדה – piazza grande , מסעדה איטלקית חדשה וכשרה בשרונה מרקט תל אביב.
פירוש השם פיאצה גרנדה ובתרגום מאיטלקית לעיברית "הכיכר הגדולה".
למסעדה יש רחבה גדולה בחוץ באווירה של המסעדות השמחות והצבעוניות של רחובות וכיכרות איטליה.
.
במסעדה תמצאו מגוון מנות איטלקיות אותנטיות ומודרניות מהמטבח האיטלקי. גולת הכותרת במסעדה זהו טאבון איטלקי שממוקם במרכז המסעדה והוא מגיע לטמפרטורה של 450 מעלות להכנת פיצה נאפוליטאנית משגעת בדקה וחצי שאני כל כך אוהבת.
הפיצה מבצק מחמצת שעובר התפחה ארוכה וחומרי גלם סופר מעולים.
בתפריט הפיצות תמצאו כאן פיצה מרגריטה כמובן, פולנטה ופטריות, פיצה מרקטו עם תירס פלפלים ובצל, פיצה קמפו דה פיורי עם קרם שמנת, תפוח אדמה, ביצה ומיונז ביתי מעל. יש גם פסטות כמו פטוצ'יני סלמון, רביולי סלק, פסטה בוסיאטה סיציליאנית וקונכיות קונקיליוני ממולאות ועוד.
תחילה בחרתי בגרניטה אפרול, הרי את האפרול שפריץ שותים באיטליה בסיום יום עבודה, נהנים ממשקה קליל לצד מנות איטלקיות.
פה בחרתי בגרסת הגרניטה שזה בעצם משקה ברדי, פסיפלורה, אננס ולימונים. משקה קר ומרענן, מתאים בול לימות הקיץ ולשעה הזו אחרי העבודה ברילקס.
למנה ראשונה בחרנו בפרמז'נה די מלנזנה, שכבות חציל, רוטב עגבניות עשיר, בזיליקום, מוצרלה ופרמז'ן בתוך מחבת חמה.
מנה קלאסית וטעימה מהמטבח האיטלקי, חצילים בנוסח העיר פארמה. המנה מורכבת ממגדל קטן של פרוסות חצילים, רוטב עגבניות שנכח בשפע והיה טעים ומדויק בפשטות שלו ובטעמו, גבינת מוצרלה שנמסה ובזיליקום.
מנה נהדרת, אהבנו.
בסקשן פיצות הנאפולטאניות בחרנו בפיצה קרצ'ופי-ארטישוק, רוטב עגבניות, מוצרלה, ארטישוק, פטריות, זיתי קלמטה ופרמז'ן.
הבצק פה כאמור נאפוליטאני, בצק דק בבסיסו עם קצוות תפוחים במרקם ענני, אותו רוטב עגבניות טעים ממנת הפרמז'נה די מלנזנה, שגם פה הרוטב נכח בשפע על בצק הפיצה. ויחד עם הארטישוק, הפטריות זיתי קלמטה והגבינות שנמסו הרי שמדובר על חגיגת טעמים שלא היה בא לי שיגמר.
מנה נוספת שחלקנו, פילה דניס טרי וניוקי ברוטב חמאת עגבניות.
מנה מפתיעה בטעמה, הניוקי בייצור עצמי ברוטב חמאת עגבניות עשירה בטעמה. ניכר כי פילה הדג היה טרי, בשרו לבן, רך ועסיסי. הדג נצלה לכדי שלמות, צליה טובה כזו ששמרה על העור שלו קריספי ובשר הדג נותר רך ומעליו זולף שמן עשבי תיבול שמאד החמיא לדג.
עוד כתבות אוכל תוכלו למצוא אצלי בבלוג טועמת ורצה לספר לחב'רה