כמו צליינית על שפת הכנרת

רק תנו לי מקום שונה לישון בו ואני שם. ככל שהמקום יותר לא סטנדרטי בהווייתו כך הוא מושך אותי יותר. סצנת הלינה במנזרים כבר ידועה מזה שנים אבל לפילגרהאוס טרם הצלחתי להגיע. זכרתי את הכנסייה הוורודה בכפר נחום ובמעורפל היה לי זיכרון עמום שבאזור שלה יש גם מקום לינה. בעזרת זיכרון זה נכנסתי לגוגל המלך (או אולי המלכה?) שכל חיפוש בו/בה זוכה לאיזושהיא מציאה כזו או אחרת. טיק טק הגעתי לכתבה על לינה במנזרים ועברתי על הרשימה תוך סימון וי שבע רצון מכל אלה שכן ביקרתי בהם, הגעתי לבינגו שלי: בית הארחה בטבחה.

על שפת הכנרת, סמוך לכנסיית הלחם והדגים – שם ביצע ישו על פי האמונה הנוצרית את נס הלחם והדגים – שוכן בית הארחה בבניין בזלתי דו-קומתי, משנת 1898 ששייך לעמותה קתולית גרמנית.

האזור התאים לי בול למסע צליינות האמנות שאני וחברתי האוצרת תיכננו באזור הצפון. הפסיליטיז של המקום תאמו את רשימת הצרכים שלנו כי בתכלס היינו זקוקות בעיקר למקום להניח בו את הראש. ואני כל כך שמחתי שייצא לי סופסוף להגשים עוד לינה במקום שונה ומיוחד.

במקומות כמו אלה אפשר להרגיש את ההיסטוריה דרך הקירות ועליי לפחות זה משרה אווירה של התעלות רוחנית. הרבה קרה פה במרוצת השנים ואמונה רבה זורמת פה בצינורות האנרגיה. מלבד זה מפלס המים של הכנרת בימים אלה מגיע עד ממש למרגלות המבנה ואפשר פשוט להתיישב על סלע קרוב ולשכשך את הרגליים במים הקפואים שלה.

בתקופה שאנחנו ביקרנו שם לא היו הרבה אנשים והמקום היה מאוד שקט ומבודד יחסית. בשעת בין הערביים לקראת השקיעה ישבנו במרפסת הקפיטריה עם בירה צוננת ומרעננת שהגיעה מלווה בקערה קטנה של בייגלה וקערה קטנה של זיתים, תענוג אמיתי בכל כך מעט מאמץ, באמת מה צריך יותר מזה?

טיילנו בשבילים, בין המבנים, בין העצים ולצד המים והכל נקי ומסודר, שקט ורגוע. החדר שישנו בו היה נקי מאוד ובסיסי. ברור שאין מה לדבר על טלוויזיה אבל יש מקרר שזה לא פחות חשוב. ארוחת הבוקר בחדר האוכל מגוונת ודי עשירה ואפילו נותנים מגבות אם רוצים לרדת לרחוץ במים. יש חניה נוחה בשפע וצוות אדיב ומסביר פנים.

אסיים כמו נזירה טובה ולא אכביר עוד במילים. אתם כמובן – מוזמנים 🙂 מידע נוסף באתר.