משחר ילדותי, הייתי מתעוררת בבוקרו של יום לניחוח מאפים טרייים שיצאו זה עתה מהתנור- תחת ידיה האמונות של אימי היקרה.
גדלתי על מיני מאפי שמרים, או כפי שהעדפנו לכנות את הטעימות הקולינריות הללו בשמם הצרפתי:
'פטי פאן -או- שוקולה' – עם שוקולד נימוח שגלש מתוכם,
'קרואסון' במרקם תפוח ואוורירי,
'מילפוי' -בצק אלף העלים, עם מילוי 'קרם פאטיסייר', ומעליו שכבת אבקת סוכר דקיקה,
עוגת פירות מזוגגת בג'לי צבעוני קורץ ומזמין, מלמעלה,
'בבה -או- רום'– סברינה מפוצץ ב'קרם פרש',
'שו א- לה- קרם', או 'אקלייר' -פחזניות ממולאות בקרם מוקה ומצופות ב'פונדן'– זיגוג סוכרי כעין דונג מעל..
קונדטוריה צרפתית במיטבה- אמרנו?
שנים שאמא כבר לא איתנו.. הטעם עדיין בפה והגעגועים הבלתי נגמרים- בלב, גרמו לי להפוך כל אבן בכדי למצוא 'פאטיסרי'- מגדנייה בטעם צרפתי מעודן.
מה שמחתי למצוא מקום חמד שכזה. 'פרש קפה' (קמץ, קמץ) בירושלים המרכז המסחרי בקרית יובל (לא רחוק מהמפלצת)
אתחיל בכך שלאחרונה הם עברו שיפוץ מאסיבי, שהגדיל את נפח קיבולת אורחי המקום.
ויטרינה ענקית מלאה בכל סוגי המאפים שאתם רק מדמיינים לעצמכם, מקדמת את פני הבאים.
כל טוב, ושפע צבעוני של מאפים, שאתה מרגיש שבא לך לאכול הכל מהכל!
מאפי השמרים נימוחים בפה, כמו מאפה הקינמון עם השומשום מעל.. בורקסים קטנים ועדינים מסוגי בצק שונים ובמילויים שונים,
'פטי פור'- עוגות ביס, שעשויות משכבות עוגת ספוג וקרם ומעל דונג בצבעי פאסטל עדינים- והטעם? גן עדן.
'מרנג'- נשיקות, 'טארט או פום'- שטרודל תפוחים, עוגיות אגוזים וריבה, והיד עוד נטויה..
ניתן לשבת שם, לקפה ומאפה (ואפילו יותר) במקום עצמו או בחוץ על המדשאה.
בעלי הבית, אנשים חרוצים שמשרתים נאמנה את לקוחותיהם.
העוגות טריות ,הניראות שלהם- חגיגה לעיניים, ותאווה לחיך!
ביום שישי האחרון (בעקבות בידוד מאולץ.. חזרה מחו"ל) התפתיתי למשהו מתוק ומנחם..
התקשרתי לוודא האם במקרה ישנה אפשרות למשלוח?
מה הופתעתי לטובה כאשר הם אישרו לי את ההזמנה מיידית, ולא גבו תשלום נוסף, על הפינוק להגיע עד דלת הבית!
הו הו! 'עוגת היער השחור' הגיע בקופסת קרטון מהודרת, שכבות על שכבות של עוגת ספוג שוקולדית נימוחה בפה, ריבת יער שחור חמצמצה,ערימות ענני קצפת מתוקה, מזרה שוקולד, ומעל כל זה – דובדבן אדמדם בוהק לתפארה!
הרבה זמן לא היה לי כזה עונג שבת!!
רוצו לשם, ואל תשכחו להשאיר לי (ולאחרים) מן המתוק המתוק הזה !!