בתור אימהות לילדים קטנים אנחנו צריכות לדעת לקחת לעצמנו ברייק ולנצל אותו טוב טוב. ככה עשינו, החברה הכי טובה שלי בעולם ואני כשיצאנו ביום שישי בערב למקום היפני החדש שנפתח במקום בר גיורא המיתולוגי. כמו שאנחנו אוהבות התיישבנו על הבר כשמאחורינו יפניים אמיתיים מתעסקים עם כל מיני דגים נאים וזה, ומולנו ברמנים חביבים שמכינים קוקטיילים לפנים!
הזמנו אגדאשי טופו שהגיע קטן וחמוד אבל ממש טעים, הטופו היה פריך ונימוח במידה הנכונה, חלקנו פוטומאקי VEG ו- VEG רול (גילוי נאות: אני לא אוכלת דגיםםםם), וחברתי הזמינה קוואסקי רול. הסושי היה כל כך טעים שבכלל לא היה צריך לטבול אותו בספייסי מיונז שיעלים טעמים מסוימים. הוא היה טרי, רענן וכייפי. מנה אחת היתה פחות מוצלחת וזו הייתה יאסי טמפורה – ירקות העונה בטמפורה עדינה (לא עדינה בכלל). מנה שמזכירה מנות של שנות התשעים שהטיגון היה האלמנט המרכזי. אפשר לוותר עליה. לקינוח המליץ לנו הברמן על מוס מנגו. מיד באופן אינסטנקטיבי יצא לי פרצוף עקום אבל הוא הבטיח שנהיה מרוצות וואוו כמה שהוא צדק. מנה חלומית, מתוקה במידה ופשוט יפהפיה.
השירות היה מצוין וכל הזמן דאגו שאנחנו מרוצות וטעים לנו. הברמנים ידעו בדיוק איזה קוקטיילים להתאים לנו; אני אוהבת חמוץ וחברתי מתוק. ופעמיים הם קלעו בול לשתינו: הקוקטייל הראשון שלי היה choy bean רק בלי הסוכריות הקופצות (לא היה להם) טעים מאוד. השני היה weekend in Bangkok על בסיס טקילה, והברמן החמוד חימצץ לי אותו כמו שאני אוהבת. אין קשר לתאילנד אבל התחבר לי לגעגועיים שלי לחזור לשם…
חברתי שתתה sakura sling שהיה מתוק כמו קרטיב דובדבן שנמס בכוס. לדברי הברמן כל המתיקות הזו נובעת אך ורק מהאלכוהול. הקוקטייל השני היה shiso smash שהוגש בצורה אסתטית מאוד והיה טעים ומרווה ביותר.
סגרנו את המקום וחזרנו הביתה מבושמות ושבעות אך לא כבדות ושיכורות – שלמות.