מאז שעברנו למדבר לא יצא לי להגיע לצפון מבחינתי גבלות הגזרה השתנו מאז שנולדו לי תאומים ואז הצפון נגמר אי שם בין עתלית לחיפה וגם זה הייה לעיתים רחוק מדי.
בלי שום קשר התמכרנו למרחבי המדבר ול-50 גוונים של חום ואת 50 הגוונים של הירוק שמרתי בחום רב ליערות ברומניה או בולגריה ואתרי סקי בצרפת ואיטליה.
אבל הנה הגיעה קורונה ולמרות הכאוס והבילבול בחיים של כולנו אפשר לומר שהיא הביאה גם הרבה דברים טובים.
בזמן הקורונה הייה לי הרבה זמן יחסית לקרוא ,יש אנשים שקוראים ספרים לפני השינה אני קוראת מדריכי טיולים,
פוסטים בבלוגים לגמריי עושים לי את זה אבל התנ"ך שלי הוא בוקינג והברית החדשה היא טריפאדוויזר וכך בניתי לנו בשקט בראשי חופשה מיוחדת במינה אחת כזאת שחלמתי עליה כל ימי הסגר.
הימים ימי קורונה.
מעולם לא התחברתי לחופשות המוניות,לא מתחברת בקלות לכל מקום וריחוק חברתי בחופשה ביולי בא לנו בול.
חיפשתי משהו שיהיה מדויק למשפחתי.
מלון רגיל זה לא אנחנו,
צימרים מעץ בצפון התאימו לי בגיל 18,
בקתה מבחינתי מתקשרת ישר לחורף אח ונטולת ילדים,
קמפינג זה החיים אבל עם 2 פריצות דיסק אני אומרת פחות…
הכול הייה יקר או מלא וכמעט התייאשתי לטובת חופשה אורבנית עד שנתקלתי בפוסט על מלון מטיילים והבנתי שזאת התשובה לכל מה שאני מחפשת.
שילוב של מלון עם סטייל של קיבוץ, פשוט אבל מעוצב עם דיוק וירידה לפרטים ושיק מינמליסטי, מרחבים של טבע והרבה ירוק ובעיקר אפשרות להתבודד בשקט אנחנו הילדים וריי הכלב המתוק שלנו ואיך אפשר בלי משפחת ינון החברים הכי הכי שלנו.
אחריי נסיעה של 4 שעות עם לא מעט עצירות של פיפי,קקי ארטיק,חטיף,פלוס משעמם לי חם לי צפוף לי מתי נגיע ולא מעט שיכנועים מצידי של תראו איזה נוף,תראה איזה ירוק,תראו איזה מהממם,הגיעו גם צמד המילים-תראו הגענו!!!
כבר בקבלת הפנים ידעתי שהבטן שלי בחרה נכון,
ארץ דפנה מלון מטיילים מרשת מלונות מטיילים ולגמריי הרגשתי שהגענו לארץ אחרת.
רמי ס.מנהלת המלון קיבל אותנו עם מסיכה חיוך ענק מתחתיה וקרטיב קר.
הוא הציף אותנו במידע חיוני על המלון ועל האטרקציות איזור ואפילו הכין לריי הכלב שלנו מתנה.
החדר ששהינו בו הייתה דירת גן עם יציאה למרפסת-חדר 125 הייה בדיוק מה שחיפשתי.
דירה בגודל של 43 מ"ר שמותאמת לזוג עם 2 ילדים (וכלב),חדר הורים עם טלווזיה ,סלון מרווח עם טלווזיה,מטבח קטן ומקסים (ללא אפשרות בישול) וחדר רחצה ענק הכול נקי מחודש ומעוצב בסטייל.
המלון ממוקם בקיבוץ דפנה למרגלות החרמון וטובל בנופי הגליל העליון,
ממש בצומת מרכזית לטיולים באיזור ולמתחמי אוכל ואטרקציות.
במלון כ-53 חדרי אירוח מעוצבים ומרווחים לכולם יציאה למרפסת אשר בכל היחידות יש טלווזיה,מזגן,מטבחון,מיקרוגל קומקום חשמלי ופינת קפה.
בקיבוץ עצמו יש שלל אטרקציות לילדים-מוזיאון שוקולד,מגרשי משחקים,מגרש כדורגל,בריכה ,יער דפנה וכמובן נחל דן המדהים.
אינטרנט אלחוטי,מתחמי ברביקיו,בריכת שחייה מפנקת וכמובן חד"א.
לרשת מלונות מטיילים מלונות נוספים בגליל העליון כמו מטולה,מלכיה והויליג' וגם בגליל המערבי- איילון וגשר הזיו אנחנו כבר החלטנו להיות שגרירות המותג ולבקר בכולם.
אבל ללא ספק מה שקנה אותנו במיוחד היו המרחבים הירוקים,נהר הדן שזורם בקיבוץ ופינות הקסם בקרבתו ובקיבוץ בכלל.
התפוסה במלון הייתה כמעט מלאה באותם ימים אבל לרגע לא הרגשנו צפיפות,לכל משפחה הייה מספיק מרחב והוא מספיק גדול כדי שתהייה הפרדה.
מפה לשם סיפרנו לרמי שאנחנו גוועים ברעב אבל מחפשים משהו משהו בטעמים ואם אפשר גם עם חצר ומרחב בגלל מגבלות הקורונה רמי ידע בדיוק לאן לשלוח אותנו.למטולה.
אז מתי בפעם האחרונה הייתם במטולה ולא רק בפארק קנדה?
מטולה היא עיירה כפרית מהממת בגליל העליון אחת כזאת שלגמריי מרגישים בה חו"ל מכיוון שהגענו ממש מאוחר למטולה לצערי לא הזדמן לנו להסתובב יותר מדיי בה אבל הרחובות המהממים,כל בתי הקפה והמסעדות השונות הנוף המשגע ומזג האוויר הקריר/קפאתי מקור וכבר הזמנתי מקום שם לחופשת חו"ל בארץ בספטמבר הקרוב .
מסעדת בית שלום במטולה
מסעדת בוטיק בית קפה ובר באווירה גלילית שאמית משובחת מהיפות בארץ.
כל תפריט המסעדה ומרכיבי הארוחות הינם עבודת יד ומהמטבח השאמי (סורי – לבנוני – איכרי הגליל הראשונים) ובניצוחו של מוסטפא סלילי, הוא מרג'אר, שברמת הגולן, והוא מתמחה במטבח השאמי.
מכיוון שהופנטנו מהמגוון היצרתי הזמנו שלל מנות למרכז השולחן והכול הייה נהדר.
לא יודעם מה זה שמאי-אל תרגישו רע-
בערבית הכינוי "שאמי" (شامي) מתייחס לאדם, בפרט אדם ערבי, שמוצאו בסוריה, בלבנון, בישראל ובאזורים הסמוכים לארצות אלה. כמו כן משמש הכינוי לכל דבר שמוצאו באזור הזה, למשל ניבים "שאמיים" של השפה הערבית הם הניבים הערביים המדוברים בסוריה, בלבנון, בארץ ישראל ובסביבותיהן. בערבית היהודית שימש השם "שאם" ככינוי לארץ ישראל.
אחריי שנת לילה ערבה על מיטה ממש נוחה ומפנקת התעוררנו מוקדם לחטוף את ארוחת בוקר ולצאת לטבע.
בזמן הקורונה ארוחת הבוקר נארזת ומחכה לאורחים במבנה חדר האוכל המקסים הנקרא גם הצריף הירוק.
אגב-כל הארוחות נארזות בשקיות חומות גדולות לפי מספר החדר ולפי מספר הנפשות והן כוללות באמת ה כ ו ל .
לנו זה התאים בול רק לאסוף את הארוחה ולצאת לשטח לפיקניק בוקר.
אנחנו מצאנו שהארוחה מספקת והיא כללה ביצים קשות,גבינות,ממרחים מעדנים לילדים סלטים ארוזים,לחמניות טריות ומיץ תפוזים טבעי.
בשקית הארוחה חיכו לנו גם כלים חד"פ מתכלים ושקית לאיסוף האשפה לאחר הארוחה.
החסרון היחידי שאולי מצאתי זה חוסר הגיוון,אבל באמת זאת ארוחה גדולה עם שפע מוצרים שהספיקה לנו לעיתים אפילו לבראנ'צ.
את הארוחה לקחנו ונסענו ליעד הראשון שלנו-חורשת הנופלים
מכיוון שהגענו ב 8 כמעט ולא היו אנשים ויכולנו לתפוס פינה מרוחקת רחוקה מאנשים מתחת לצל שלא חסר שם,וקרוב למים.
המים היו קפואים!!! אבל זה לא הפריע לשובבים הקטנים להכנס ולטבול במים,אני הייתי צריכה עוד להפשיר ולהזיע בכל זאת 8 בבוקר.
ב 11 כמו שעון שווצרי אנשים החלו להגיע וזה הייה הסימן שלנו להמשיך ליעד הבא.
בגלל שהיינו עם כלבים לא יכולנו להכנס לשמורות הטבע המוגדרות אבל לנו זה התאים כי בכל מקרה רצינו ריחוק חברתי ולהתבודד ואנחנו מאוד אוהבים לגלות פינות נסתרות.
(מאז הרשתות החברתיות וויז אין ממש פינות נסתרות שאתה יכול להגיע אליהם ללא רכב שטח…)
אז אחריי עצירה בקיבוץ להבות הבשן להתרעננות קלה במזגן של בכולבו+ארטיק מים קרים וחטיפים ירדנו לשטח ונסענו לאורך הגדה של הירדן עצרנו בנקודה הראשונה שראינו היא הייתה חלום עבורנו ובילנו שם את חציו השני של היום…
המקום מושלם.מים קרירים,צל מרחבים ושקט.
מכאן כבר הייה קשה לזוז אבל הבטן קירקרה ופתאום גילנו שבילנו על גדת הנהר כמעט 6 שעות.
יש המון מסעדות מצויינות על כביש 90 ובכלל בגליל העליון אבל ממש התחשק מקום פתוח עם מרפסת ודגים טריים וטעימים.
דג על הדן זה בדיוק זה,שילוב של שלושתם,
אבל מבחינתי איפהשהוא זה נגמר שם.
מסעדה שהייתה להיט בשנות ה-90 אבל מאז ועד עכשיו לא זזה לשום כיוון,תכל'ס החוויה הקולינרית מסתכמת בדגים טעימים וטריים על האש עם תפוחי אדמה וסלט,לנו זה הספיק ומבחינתי זאת מסעדה שממש מתאימה למשפחות,אין גינוני סטייל,באים אוכלים והולכים.
הייה טעים ולא יקר.
בבוקר השני שלנו השכמנו ממש מוקדם והלכנו לאסוף שלל תוספות טעימות לארוחת הבוקר שלנו מעוז פטיסרי.
ממש ככה מעוז הפטיסרי של הצפון ,התענגנו לנו בבאגטים מעולים,שלל קראוסונים מפנקים ולא יכולנו לסרב לסנדוויצים המצויינים שלהם.
ממש ליד גן הצפון זורם לו נחל שניר,אז בכייף אשר לקחת את כל האושר הקולינרי בזה ולאכול שם.
אנחנו המשכנו לחניון האקליפטוסים שלצידו זורם נחל חרמון הלוא הוא הבניאס,
כאן הוא זורם בעוצמה נמוכה וזאת פינה שבהחלט מתאימה למשפחות עם ילדים צעירים.
אנחנו מצאנו פינה קסמה ובילנו יום שלם מענג קריר וטעים במיוחד על גדת הנחל.
בדרך חזרה עברנו לאסוף גודייז לארוחת ערב מהמעדנייה בקיבוץ (דפנה) שמחזיקה שפע של בשרים טריים ומיושנים,גבינות יינות ועוד מוצרי בישול מובחרים מהארץ ומהעולם והחלטנו לסיים את החופשה הנפלאה הזאת בארוחת ערב על גדת הנחל בקיבוץ,הילדים עפו להם במרחבים ואנחנו התענגנו על אוכל טוב,אוויר נעים ויין שטוב שהנהלת המלון החליטה לפנק בו את אורחיה.
אבל בעייני השוס בכל הטיול הזה הייה הבוקר האחרון, מכיוון שפינוי החדרים הוא ב-11 וידענו שיש לנו נסיעה ארוכה דרומה לקחנו את היום האחרון באיזי,
קמנו בנחת,ארזנו הכול בלי לחץ והחלטנו לבלות את היום בקיבוץ עצמו.
פתחנו את הבוקר בארוחת בוקר על גדת נחל דן שעובר בקיבוץ,יש לא מעט פינות חמד אבל אני חושבת שמצאנו אחת יפה במיוחד .
לילדים זאת הייתה פינה מושלמת והם השתעשו להם במים הרדודים והקרירים,אנחנו שכבנו לנו חסרי דאגות על מחצלת מתחת לצל העצים,נכנסנו ויצאנו לטבילות רענון ואפילו מצאנו זמן לסיים את הספרים שהבאנו לחופשה, אפילו ריי הכלב שלנו טבל במי הדן ונראה מבסוט במיוחד.
איכשהו חלפו השעות ולא שמנו לב שכבר צהריים ,יש לנו עוד נסיעה ארוכה הבייתה+פקקים של סופ"ש אבל גם כאן המוטו של חיינו ושל ברי סחרוף המלך חזר ובגדול-
אל תחפש רחוק תשאר קרוב כי ככה זה לאהוב…
סוף מעולה לחופשה מדהימה בארץ דפנה,מלון שהוא בית רחוק מהבית.
כבר מתגעגעים,נתראה בקרוב.
קרדיט לתמונות הנפלאות-רונית ינון
 "חיפוש")
 "תפריט")
טבע,שמש וילדים מאושרים-השילוש הקדוש. 
להתארח בארץ ולהרגיש בתאילנד 
שונה מכל מלון אחר - מלון מטולה 
שירות ואדיבות- בחנות 
כתבה מאלפת ומעלפת כאחד. אכן הרבה גוונים לה לארצנו הנבחרת!
רואים את ההשקעה והאהבה בכל פיסקה שלך!
ובאשר ל: 'לא יודעת מה זה שמאי-אל תרגישו רע-'
הנה אתן לך הסבר פשוט וממצה.
לא מזמן קראנו בפרשת השבוע את פרשת נח.
לנח היו 3 בנים: שם,חם ויפת.
מהם יצאו לאומים שונים.
1. חם- אילו בני כוש- השחורים
2. יפת- אילו בין השאר בני יון, לבנים ויפים כדברי הפס': יפת אלוקים ליפת.
3. שם- ע"פ חז"ל, נחשב לתלמיד חכם.
שלושת אבות האומה אברהם יצחק ויעקב, למדו ב"בית מדרשם של שם ועבר".
בני שם התפלגו לעמים שונים מאזור המזרח התיכון, כגון אשור, עילם (פרס), ארם (סוריה) וכדומה, ולכן , והשפות המדוברות על ידם נקראות "שפות שמיות". ועם קבוצה זו נמנים גם היהודים והערבים.
מכאן בא השם: שם/שאמי וכד.
קל ופשוט!
ממני חברתך לכתיבת טורים באיזי: טור-Ture