בואו רק לבירה. אם יש

כמה שמענו על הבירבזאר, הבירות, האוכל… לא יכלנו שלא לקפוץ לביקור.
לבירבזאר 4 מתחמי ישיבה, 2 בפנים (אחד על הבר ואחד פנימי יותר עם שולחנות) ו2 נגישים בחוץ (אחד במתחם השוק ואחד סמוך לרכבת הקלה).
במקום ניתן לכאורה לקנות מעל 100 סוגי בירה בבקבוקים, לקחת או לשבת. התיישבנו במתחם הפנימי הרחב יותר והמתנו לתפריטים.

התפריט מורכב מכריכי פסטרמה, נקניקיות, ומנות שונות מרחבי העולם, סוגי בירות רבים מהחבית ומבקבוקים, אלכוהול ושתיה קלה.
התפריט עצמו מגוון בטעמים אך לא במבחר. ההבדל בין התפריט למה שיש בפועל, גדול.

רק לאחר שבחרנו במנת המפלצת, בישר לנו המלצר שהחומרים למנה נגמרו. שאלנו מה יש? המלצר ענה שאין עוד חוסרים.
לאחר עיון נוסף בתפריט, בחרנו במנת הטרנטינו, ושוב המלצר בישר לנו שאין. רק אז הוא הראה אילו מנות קיימות, והתפשרנו על הכריך הודו (52), צילי קון קרנה (36), ו״אתגר הנקניקיות״ (85).
לשתות לקחנו תפוזים (10), קולה (10) ולימונערק (34).

אתחיל באתגר: לדברי המלצר האתגר לרציניים בלבד, מדובר ב2 נקניקיות גדולות, ערימת ציפס בתיבול בירה וחצי ליטר בירה. נהדר! אנחנו אוהבים אתגרים. אבל שוב, ההבדל בין התפריט למה שנמצא בפועל- מחריד. הנקניקיות קטנות ומזכירות נקניקיות ביס, הלחמנייה, ממרח החרדל-בירה, הכרוב הכבוש וכמובן נקניקיות הבקר היו בסדר ולא יותר מכך, החרדל היה מעט חזק מידי לטעמי, ורק תבשיל הצילי ממנת הקון קרנה הציל את המצב. הציפס היה טוב וטעים, כנראה כי לא היה עליו הרבה מ״תיבול הבירה״. אציין לשבח את רוטב השום שהיה קרמי. לפחות זה. ציפינו להרבה מהבירה, בכל זאת 100 סוגים, מבשלה וזה, אבל כמובן שמבין 10 בירות מהחבית שכתובים בתפריט, רק 3 היו. וגם על זה כמובן, לא ידעו להגיד לנו מראש. הבירה שהותאמה על ידי המלצר למה שאמרנו שאנו אוהבים לא הייתה הכי טובה, מילא. עניין של טעם וריח.

הצילי קון קרנה אשר אמור להיות מוגש עם נאצ’וס מקסיקני הגיע עם דוריטוס, סלסה קנויה וקדירה קטנטנה של צילי אשר חסר בה בשר ושעועית, חריף לפחות היה בה.

כריכי ההודו הגיעו עם תפוציפס, לא עם ״ציפס אמריקאי״, החמוצים היו טעימים. הכריך מורכב מלחם שעבר במצנם, היה מעט שרוף בקצוות אבל לא השפיע בהרבה על הטעם.
ההודו והירקות היו בסדר גמור, בייקון הכבש היה מלוח בצורה מוגזמת ומשום מה נמרח שם חרדל, אותו לא ביקשנו וכמובן שלא נרשם בתפריט.

לבסוף, הלימונערק היה חלש מאוד, והורגש שהלימונדה קנויה. לא שווה את המחיר.

לאורך כל השהות היה מאוד קשה לתפוס את המלצרים, גם כאשר הם ממש עמדו לידנו פשוט התעלמו.
לא יכלנו להחליף מנות מכיוון שלא היו חלופות זמינות, ואני מתחרט על כך שלא קמנו כאשר הבנו שחצי מהתפריט חסר.

לקינוח, החלו לקפל את המסעדה כאשר היא חצי מלאה. השעה הייתה 23:30, והם פתוחים עד הלקוח האחרון. או עד שנמאס, מסתבר.

זוהי פעם ראשונה שפירסמתי כזו ביקורת נוקבת ופעם ראשונה שככה התאכזבתי ממקום. פעם אחרונה אני מקווה.