חלומות של נעליים

מתי גיליתי שאני לא סינדרלה ונעל הזכוכית לא מתאימה לי? בגיל מאוד צעיר ונפשי הרכה נפגעה, כל כך נפגעה, שרק בשנתיים-שלוש האחרונות אני מצליחה להתאושש ללא טיפול פסיכולוגי מקצועי. בעוונותי ירשתי כף רגל רחבה וקטנה שלא התאימה לא לנעלי זכוכית ולא לאחוז גדול מהנעליים שרציתי, חשקתי, חלמתי, פינטזתי  ורכשתי.. אכן כן.. רכשתי למרות שלא התאימו וכאבו ולחצו ומה לא כי הפנטזיה גברה על המציאות וניצחה אותה.

במסעותיי האינסופיים אחר נעליים, התחלתי לפקוד את כל ירידי האופנה וההנעלה עם תקווה גדולה בלב ודמעה קטנה וכבדה בקצה העין שמוכנה כבר לזלוג מעצמה במקרה שהתקווה הזו תשבר. היו פעמים שהדמעה היתה בשימוש והיו פעמים שהחיוך גרם לה להתחבא, אך נקודת התפנית התרחשה לפני שנתיים כשהתחיל הרומן היפיפה ביני לבין מותג הנעליים NOON ושתי הנשים המהממות שעומדות מאחוריו – רותם אסיאס ודנה שי. הן הגשימו חלום של נעליים לעצמן והצליחו להגשים חלומות של נעליים לי ולנשים רבות.

הנעל הראשונה שרכשתי הייתה מגפון לבן קלאסי (הן נטעו בי את ניצני האומץ לרכוש נעליים לבנות ועד היום ההחלטה הזו מוכיחה את עצמה כנכונה) שהתאים לי כמו כפפה והוא היה נכון למגמות של אז והוא נכון גם היום.

הזוגות של המותג שקשרתי את נפשי וכיסי בהן, משמשים אותי גם ליום-יום וגם לערב ומתאימים כמעט לכל אאוטפיט, והפלא הזה מצליח לקרות כי גזרות הנעליים הן קלאסיות עם ניחוח אדג׳י עדין ועדכני.
כ-ל הנעליים עשויות מאהבה ומאיטלגנציה ריגשית של נשים שמבינות נשים, ולא פחות חשוב, הן גם עשויות מעבודת יד מוקפדת בטירוף.

לכו לבקר אותן בסטודיו השיקי שלהן ביפו, תמיד מקסים לפגוש אנשים שמגשימים חלומות – את החלומות שלהם וגם של אחרים.