כתוב מאד יפה וברור. אם לא הייתי טבעונית הייתי נוסעת לבקר שם במיוחד.
לא יודעת מה אתכם אבל שאני יוצאת מאיזור המרכז אני תמיד מתחילה להיות קצת בלחץ בנוגע למה אנחנו הולכים לאכול.
לא כי אין מסעדות מדהימות ואולי אפילו אותנטיות ומיוחדות יותר בנקודות אחרות בארצנו הקטנטונת, אבל כמעט תמיד זה דורש חיפוש מורכב בגוגל ולא מעט מזל. כשהבנו שהסופ"ש הקרוב יהיה מושלג בצפון הארץ, כיאה להורים צעירים קפצנו על ההזדמנות ונסענו לנפוש בצפון.
הזמנו מקומות למסעדת "גריל עץ"
החוויה מתחילה כבר בכניסה למלון, כניסה מרשימה מלאה בעצים וירוק מכל הכיוונים.
המשכנו לכיוון המסעדה, שתי מארחות נחמדות הראו לנו את השולחן שלנו, המלצר הציע לקחת את המעילים שלנו ומלצר אחר כבר דאג לכיסא תינוק.
העיצוב במסעדה כפרי מודרני, אגרטלי קרמיקה ושולחנות ענקיים מלאים בפירות וירקות טריים תוצרת משק מקומי פזורים בכל פינה, עיצוב חם אבל פתוח ואוורירי.
לקחנו שתי מנות פתיחה.
סלט מהחווה שבאמת ובתמים הרגיש כאילו כל הירקות נקטפו ונשטפו רגע אחד לפני שהגיעו אלינו לצלחת, קריספיות, טריות ושפע של צבעים.
שני סוגים של זוקיני צהוב וירוק, סלק, שומר, קולורבי והכל מונח במעט רוטב לימוני עם מלח גס, אחרי המנה הזאת התרווחנו בכיסא והבנו שהגענו למקום הנכון.
מסבחה חמה מוגשת במכתש ועלי, לצידה מנקיש עם זעתר ושמן זית איכותי ועליה פלאפל ירוק. חששנו להזמין מסבחה בתחילת הארוחה, זאת בכל זאת מנה כבדה המלצר הבטיח שזה יבוא לנו בול וכך היה- המסבחה קלילה ונימוחה כאילו באמת כתשו אותה רגע לפני הגשת המנה.
אני יודעת, זה תיאור שחוזר על עצמו, למען האמת זאת פשוט ההרגשה הכללית במסעדה- טריות.
המשכנו למנות העיקריות.
הזמנו קבב טלה בלאדי ופורל ורוד שמנמן.
אז הפורל הורוד (לא בטוחה ששמנמן זה תיאור מדויק בשבילו) הייתה מנה מעולה.
שאלוהים יעזור לי אבל שילוב של קריספיות עם רכות במנה זה משהו שקשה לי לעמוד בפניו, לצד המנה הגיע סלט חסות ואפרסמון.
גם הקבב שלנו, כמו כל מנות הבשר במסעדה הגיע בשיפוד ענף עץ מאחד העצים באיזור.
לצד הקבב הוגש "טאבולה קטניות" שזה בעצם עדשים קריספיות עם ירוקים מרעננים.
אז הרמנו לחיים, עשינו הפסקה קצרה וניגשנו לחלק של הקינוחים.
שאלתי את המלצרית איזה קינוחים לא חלביים והיא אמרה שכולם. האמת, זה שימח אותי מאוד, לא כי יש לי פטיש לקינוחים פרווה פשוט כי חלב זה קצת פאסה ומי שמצליח להפוך קינוח פרווה לכזה שאתה חולם עליו בלילה מבחינתי ניצח. אחרי דין ודברים לא פשוט בחרנו כנאפה קרם פיסטוק עם סירופ הל, מאחלב וגלידת פיסטוק.
לא יודעת איך אני אוכל עוד כנאפה בחיי אחרי החוויה הזאת. הכנאפה עצמו היה מתוק מאוד אבל הגלידת פיסטוק איזנה את הטעמים ויצרה ביס מושלם. בבקשה אל תוותרו על הקינוח הזה אם אתם מגיעים לשם!
כתוב מאד יפה וברור. אם לא הייתי טבעונית הייתי נוסעת לבקר שם במיוחד.
נשמע מצוין ממש!
אחלה כתבה! עושה חשק
במהלך חופשה במצפה הימים, החלטנו על ארוחה בגריל עץ. וואווווו! החל בקבלת הפנים החייכנית, עבור במלצר מקסים וקשוב לכל צרכי ורצונות האורחים – אחיה שמו. הבחור שמח לפרט מה מכילות המנות, התעניין בהחרגות אלרגיה ומיהר לוודא במטבח כשלא היה בטוח, המליץ לנו בחום על בחירת המנות וכל המלצה היתה בינגו. כל המנות היו יפהפיות וטעימות להפליא!
ניגש אלינו מספר פעמים לוודא שאנחנו נהנים מהארוחה (אגב, המסעדה היתה מלאה)… ובסוף הארוחה, כשביקשנו להודות לו באופן אישי ולהחמיא לעבודתו, בצניעותו ביקש שנאמר את הדברים גם לשף עצמו – שגם הוא יהנה לשמוע- וכך הוביל אותנו למטבח, קרא לשף וביקש שנחמיא בפניו.
יצאנו הרבה יותר משבעים לאחר ארוחה נהדרת! יצאנו עם חוויה מיוחדת שתלווה אותנו זמן רב.
כהרגלנו, נמליץ לחברים. ו – כן. בהחלט נחזור לשם כשנזדמן שוב לצפון.
מעניין כמה זמן ישבת שם? כי מאיתנו ביקשו שנעזוב, אחרי שעה וחצי
היינו באמצע הארוחה אחרי שני סשיינים של מנות ראשונות – 4 סהכ, שני קוקטיילים ושתייה קרה, הגענו בנחת וכיף למנות העיקריות. והופ, תם הזמן.
האחמשיות ללא בושה, הודיעו שתם הזמן.
מצטערת אבל השף צריך לעשות בדק בית. חוויה קולינרית שנגדעה בחוסר אנושיות באמצע. הותירה טעם מר!