חוג קרמיקה והנאה צרופה!

אני ממש זוכרת את הימים שבהם הייתי הולכת לחוג קרמיקה בתור ילדה

הריח של החימר, התחושה בידיים והכיף שהיה לי בשעות שביליתי בסטודיו – ואחרי.

אף פעם לא הייתי הילדה הכי מוכשרת בחוג 🙂 חסרה לי היכולת לסיים דברים, להמתין ולשפר עד שהם יהיו "מושלמים". סבלנות היא לא הצד החזק שלי, לפחות לא היתה כזו בתור ילדה ונערה. ואני חושבת שזו היתה הסיבה שלשמה לא התמדתי בזמנו.

אבל היום, המציאות קצת שונה.
החיים לימדו אותי שיש דברים ששוה לעבוד בשבילם, להתעקש בשבילם. ושסבלנות היא מעלה ולא חיסרון.

בתקופה האחרונה התווספה לזה המודעות לעולמות הקיימות הסביבתית, והתחלתי לשים לב לתרבות הפלסטיק והצריכה הרבה שלי – של כולנו.
ניסיתי למצוא פתרונות לכל מיני דברים (קערות, כלים לאפייה בתנור וכו'..) והבנתי שקרמיקה יכולה להיות (חלק) מהתשובה.
אז למה לרכוש משהו חדש – ולא לייצר אותו?

חיפשתי חוג בעיר, שיהיה יחסית נגיש מבחינת זמינות (שעות של חוגים – בוקר וערב, כי אני צריכה מעט גמישות כיאה לעצמאית..) נגיש מבחינת מחיר (הקצבתי מקסימום של 150 ש"ח לשיעור, של 3 שעות – כולל הכל מהכל. ז"א, 600 ש"ח לחודש לחוויה שלמה, מהדרכה ועד חומרים, מהבסיס ועד המוצר המוגמר) ונגיש מבחינת מיקום (מי שגר בלב העיר יודע, אם זה לא מרחק יריקה – זה מרגיש כמו חו"ל 🙂 )

אז חיפשתי המלצות – ומצאתי המון! יש הרבה סטודיואים מדהימים ברחבי העיר, אבל רק אחד שעלה על שלושת הקטגוריות והדרישות שלי.

הגעתי ל"המחסן – סטודיו לעיצוב קרמי" לשיעור ניסיון, יחד עם בת דודה שלי וגיסתי האהובות, ולשיעור הבא אני אפילו מגיעה עם אמא שלי המהממת (היי אימוש!).
השיעור היה מקסים! מהדרכה בסיסית על עבודה עם החומר, עד לימוד על תהליך העבודה עם האבניים, הדרכה צמודה למתקשות שלא נגעו באבניים מעולם (אני) והסברים חוזרים על אותן פעולות גם אם נשאלו 6 פעמים (שוב אני).

יצאתי משם עם שמחה בלב, התחלתי להכין 6 כלים קטנים אותם אסיים בשבוע הבא ואמשיך לכלים חדשים ונוספים, ללמדתי את טכניקת הבסיס לעבודה עם האבניים, קליטה (שטחית וראשונית יסית) של המוטוריקה הנדרשת לעבודה הזו והנאה עצומה!
אני רק מחדדת – זה לא קל! יצאתי משם עם כאב גב 🙂 והבנתי שלוקח זמן להרגל גם לזה, לדעת איך נכון לשבת בלי להעמיס על הגב והשכמות יותר מידי..)

אני חושבת שבמהלך השיעור אמרתי "וואו, איזה כיף לי" או "יואו! אני כ"כ נהנית" מעל 10 פעמים, זו היתה חוויה כיפית. כ"כ התגעגעתי לתחושה הזו.
המדריכה היתה מקסימה, הנשים שהיו איתי בשיעור היו חמודות וניסו גם הן לתרום לנו מהידע שלהן (והן עשו כלים – מדהימים! וואו..) ואפילו סיפרו שבכל שיעור הן יוצאות עם מתנות לחברים, מכרים, משפחה וכלים חדשים לבית. שזה נשמע לי כמו חלום 🙂

אם מישהי מתעניינת ורוצה לרכוש לעצמה תחביב חדש, אני ממליצה לכן (ולכם!) בחום ובאהבה