הפסל מתוכנן כך שהצופה יכול לשבת על הכסא במעלה פירמידת המדרגות שבשדרה ולצפות בפסל השני הממוקם מולו. מנקודת מבט זו, הופך הפסל בעיני המתבונן מפסל תלת מימדי למעין תמונה דו ממדית של חלון צהוב עם וילונות כחולים. הצופה מוזמן אף להביט לעבר השדרה מבין החורים שבפסל ולראות את המדרגות עם הכסא הירוק. הקשר בין שני חלקי הפסל בא לידי ביטוי גם בצבעוניות: הצהוב והכחול אשר יוצרים ביחד את הירוק, או אם תרצו, השמש והשמיים היוצרים את הצמחייה.
בוקי שוורץ, אמן מוכר ומוערך בשדה האמנות המקומית והבינלאומית כאחד, נפטר בשנת 2009 לאחר קריירה ארוכה ומגוונת הכוללת פיסול ועבודות וידאו. שוורץ החל את דרכו האמנותית בלימודי אמנות במכון אבני ועבד כאסיסטנט של האמן יצחק דנציגר. לאחר מכן למד בבית הספר לאמנות סנט מרטין בלונדון, שם גם שימש כמורה לאחר לימודיו. שוורץ זכה בפרסים רבים ביניהם פרס דיזנגוף, בשנת 1965, אותה שנה בה קמה קבוצת 10+ ששוורץ היה בין מקימיה. בשנות השבעים היה מחלוצי האמנות המושגית בארץ ויצר עבודות הבוחנות את נקודת המבט כמשפיעה על התפיסה של הצורה במרחב, ואת התפר שבין מציאות לאשליה. עיסוק זה בפרספקטיבה בא לידי ביטוי באופן מובהק בפסל "חלון לשדרה".
שני פסלים נוספים של שוורץ מוצבים במרחב הציבורי של תל-אביב-יפו: האחד "אובליסק" (1996), מוצב
ברח' קיבוץ גלויות 34, והשני "כותרת" (1998), מוצב ברח' המסגר 40. פסלים נוספים של שוורץ ניתן למצוא גם באוניברסיטת תל אביב ובערים שונות בארץ ובעולם.
לאלה מבינכם שיוצאים לטיול בשדרה ביום שבת שמשי, עם ילדים או מבוגרים בלבד, השתדלו לעצור רגע ולהתבונן. אתם מוזמנים לשבת על הכיסא ככה בכיף (לשים לב לאופניים בשביל המסומן בצמוד למדרגות), לצפות איך הפסל ממול הופך לכם מול העיניים לדו ממד ואז להמשיך בדרככם. ואם שמתם לב שהפסל מלוכלך או פצוע ובא לכם להיות שגרירים של רצון טוב – מוזמנים לעדכן באפליקציית 106.
לאורך השדרה תוכלו למצוא פסלים נוספים שכל אחד מהם מספר את הסיפור המעניין שלו – מוזמנים לקרוא באפליקצית easy או בדף הפסלים באתר של עיריית תל-אביב – יפו.