24 שעות של שכרון חושים

גם עכברי הכפר הופכים לעיתים לעכברי העיר וכך יצא לנו לבלות סופ"ש ספונטני וקסום במיוחד נטול ילדים בעיר הגדולה….
ממש כמו משה ובני ישראל גם אנחנו חצינו את המדבר המאובק + עברי ועמליה ומזוודה לכל אחד מאיתנו (כי סוף סוף יש לי הזדמנות לנעול את העקבים שלי..) לעבר העיר הגדולה.

עצירה קטנה להוריד את הממתקים שלנו לסופ"ש אצל הדודה הכי שווה בכפר סבא וממשיכים לעיר הגדולה.

השקט הפתאומי התערבב לו באיזה צביטה בלב וחרדה קטנה,
איך הם יסתדרו בלעדינו? חשבתי לעצמי, אנחנו משפחה דיי דביקה וצמודה שאוהבים לעשות הכול יחד, אבל אז הבנתי שיותר נכון זה איך אני אסתדר פתאום בלעדיהם.
המראה של הבניינים הגבוהים, בתי הקפה, המסעדות, חלונות הראווה, כמויות האנשים פתאום ברחובות ובכלל החיים החליפו את הכול לאנחת רווחה.

כן אני אוהבת את השקט, המרחבים והמדבר, זה ללא ספק הלב והבית שלי אבל פייר – התגעגעתי.
סופ"ש אורבני מתחיל עכשיו, איזה כיף!

לא יכולתי לבקש מקום טוב יותר לבלות את הסופ"ש הזה.
חו"ל בלי להחתים דרכון,
פריז באמצע תל-אביב,
יוקרה וסטייל,
דה נורמן.

מלון בוטיק השוכן בליבה של העיר הלבנה, אולי באיזור הכי יפה בעיר וללא ספק ברחוב הכי יפה בתל אביב, רחוב נחמני נמצא מטר משדרות רוטשילד וכל האטרקציות התיירותיות המובילות בתל אביב, המלון כולל שני בניינים קלאסיים, שעברו שחזור מרהיב בו הושבה להם האלגנטיות הייחודית שלהם,האדריכלות המדהימה של המלון מתכתבת עם העבר והעתיד ומחזירה אותך ממש 100 שנים אחורה אם לא יותר, קווים ישרים ופרגולות עץ כמיטב הארכיטקטורה של שנות העשרים במאה הקודמת, עיצוב מוקפד שמתורגם בכל מקום החל מהאדריכלות ועד בחירת פס הקול המלווה את האורחים, יחד אפילו עם עיצוב הבגדים של נותני השירות.
סטייל ויוקרה עד הסוף.
ועם זה לא מספיק הכול מתיישב בול בנוף האורבאני באוהאוסי שאין שני לו בעולם כולו, למול חופי הים התל אביביים. …

כבר ששירות הוולה לקח מאיתנו לחניון את הרכב המאובק שלנו התאהבתי (והתפדחתי במקביל)
ומכאן זה רק הלך והתגבר…
ניחוח חו"ל וצוות קבלה דובר אנגלית השכיחו מאוד מהר את העובדה שאנחנו בת"א,
ואחריי כמה דקות מצאנו את עצמנו משודרגים ללא תשלום נוסף לחדר הגרנד דה לקס – כאן כבר איתי יכל לגרד אותי מרצפת האמבטיה הכה יפה, ואם זה לא הספיק אז כמה דקות אחריי כבר נשלח אליינו בקבוק יין וצלחת פירות כדי לקבל את פנינו כתשורה מהמלון, סתם כי הם הכי נחמדים ואולי סתם כי אנחנו פשוט נחמדים 🙂 

אין כמו שישי בצהריים בת"א,
אין משהו שאני יותר אוהבת בתל אביב מריח החול מתערבב עם הקודש,
אבל אין משהו שאני יותר אוהבת משנ"צ של שישי נטול אחריות, בלי אף ילד ברקע שיקפוץ עלי ויבקש בקול מעצבן פיפי/קקי/מים/אוכל/ משהו…

בעצלתיים ובשקט התארגנו לעבר ארוחת הערב הנהדרת במסעדת המלון-אלנה,
השף ברק אהרוני עושה כאן ללא ספק קסמים ולי אין מה להראות לכם.
הכול נבלע במהירות שיא, ככה זה שזה טעים באופן לא רגיל אני לא מספיקה וגם לא ממש רוצה לצלם.
אף פעם לא הצלחתי לעמוד בפיתוי של אוכל טוב מולי ,גם אם זה לא ממש נראה.

את הארוחה הכי טובה שאכלתי כבר הרבה זמן,
פתחנו באספרגוס צלוי בגריל, פירה עלי ברוקולי וקרם שקדים לבנים יחד עם תבשיל כרוב, מנגולד וצימוקים שחורים – פשוט מעדן!

ואז עברנו לעיקריות,
אני – דניס שלם צלוי עם שומר מזוגג ביין רוזה ופלפל ורוד, ואיתי התענג על עופיון אורגני צלוי עם מרווה, צ'ילי, גרידת לימון וסוכר דקלים.
נגה המלצרית הכי מתוקה שיש דאגה לנו כאילו היינו לפחות בני משפחה מקרבה ראשונה והטיבה לספר על הקינוחים השווים שיש ואם נגה אומרת היא בטוח יודעת.
באותו הערב הרשתי לעצמי לאכול גם מתוק וגם גלוטן כי אם כבר אוכלים אז הכי טוב שיש.
ענני שוקולד יחד עם גלידת הל ובהרט נחתנו על שולחננו, שמעו – זה שילוב מוזר אבל הטעם א ל ו ה י…
ומעל כל זה שירות יוצא דופן כזה שבאמת לא רואים הרבה, מוזיקה נעימה שמאפשרת לך גם לשמוע את עצמך מדבר ואווירה מטריפת חושים בלי פלצנות אלא רק עם כוונות טובות וסטייל הכי אירופאי שיש.

שישי בערב אנחנו בת"א. לבד. לאן נצא?
מפה לשם תכל'ס הגענו למסקנה שהכול אותו דבר, ומי רוצה לזוז שיש לך את הכי טוב שיש פלוס סטילטו של 7 ס"מ, המשכנו לבר הספרייה – הבר של המלון, דרינקים הכי קרוב לבית…

יקיצה טבעית ובראנ"צ עטור בפחממות ככה התחלנו את השבת שלנו..
אין צורך לפרט מה אכלנו או כמה, רק רציתי לחלוק בפניכם שהבראנ'צ האגדי בדה נורמן פתוח לקהל הרחב בשישי ושבת במחיר מצחיק לתמורה הסופר הולמת, מבטיחה לכם – רעבים לא יוצאים משם.

בכל זאת מה הייה שם-
השופרא של השופרא של השופרא-
שלל גבינות בוטיק משובחות ממחלבות ישראליות,יוגורטים תוצרת המקום,לחמים טעימים שלא הפסיקו לצאת אליינו בזה אחר זה,פטסירי משובח-אם כבר לאכול גלוטן אז רק שם,
תפריט אופציות של ביצים – אני לקחתי אגס רואיל הגירסא הכשרה לאגס בנדיקט,
אין ספור אופציות למשקאות טריים סחוטים במקום ומרעננים אחד אחד,
מימוזה/שמפניה וקאווה אם ההאנגאובר של אתמול לא הספיק,
וקינוחים – אלוהי הפראנץ טוסט והברד פודינג – המצאה גאונית!!!!

עונג שבת כמו שאומרים.
עונג שבת כבר אמרנו –
אז אם כבר שיהיה באיזה רופ טופ עם נוף אורבני ובריכה ברקע.
ככה מצאנו את עצמנו מתגלגלים לקומת הגג, נחים, מאושרים, מחייכים לשמש והיא לנו בחזרה, נהנים משעות אחרונות של חופש בעיר הגדולה רגע לפני שחוזרים להיות עכברי הכפר…

אמנם זכינו ללייט צ'ק אאוט באדיבות דוד מנהל הקבלה אבל הגיע הזמן להפרד מכל הטוב הזה,
להגיד תודה ענקית לדה נורמן על 24 שעות מלאות סטייל מהאגדות,שיק פריזאי, אוכל מופלא, שירות יוצא דופן ובעיקר על צבירת מטענים לגוף ובעיקר לנפש והכול בנתינה גדולה שלא מובנת מאליה.