עשית לי חשק!
לפני שהזמנתי את הסיור הזה אמרתי לעצמי "מה נסתובב 15 אנשים בני שלושים פלוס אחרי מדריך שיסביר לנו על שוק התקווה?!", פחדתי שזה יהיה מוזר מדי, יש לומר סחי מדי, ומה כבר יכול להיות שאני לא יכולה לעשות בעצמי? אבל האמת שמעתי על הסיורים האלה מלא והמון זמן שבא לי לעשות אחד כזה אז החלטתי לזרום. ספוילר: ממליצה לכם לעשות כמוני.
הגענו למקום המפגש, עם חיוך ענק ועגלה גדולה מלאה בבקבוקי יין חיכה לנו ארי, המדריך שלנו. עוד לא הספקנו להגיד לו שלום והוא שאל "מה אתם מעדיפים? לבן או אדום?", פתח בקבוק והתחיל למזוג, התחיל איתנו טוב וככה גם המשיך.
התחנה הראשונה הייתה "דילקס" – אכלנו שם בורקס מים שמרגיש כמו שילוב של לזניה עם בורקס – הבצק בפנים רך לעומת הקריספיות מבחוץ.
ארי הגיע עם מגש בורקס מעלה אדים, רסק עגבניות טריות וחריף. בזמן שליקקנו את האצבעות קיבלנו הסבר על המקום, שהתחיל בחנות קטנטנה עם חור הגשה לרחוב והלך והתרחב (בצדק רב). זה ללא ספק הבורקס הכי טעים שאכלתי בחיים.
ארי מזג לנו עוד כוס יין והמשכנו לתחנה השנייה. הסיור רק התחיל והאלכוהול כבר מתחיל להשפיע. עם הכניסה לשוק קיבלנו הסבר על השוק עצמו, ההיסטוריה, המוזיקה והאנשים.
נכנסנו פנימה ושמענו את המוזיקה מהתחנה הבאה שלנו – סאלוף, סוג של חמארה תימנית.
תוך כדי ריקודים המלצרית הביאה לנו מגש ענק מלא בקובנות, לחוח וג'חנון.
רקדנו, אכלנו, שתינו ולא הבנו איך נצליח להמשיך לאכול (ברור לכם שהצלחנו.. דיי בקלות יש לומר…)
אז ארי הכניס אותנו לחנות תבלינים בשם תבליני נעמה.
הרווחנו הפסקה קצרה מהאוכל, מלווה בהסבר מפורט על המקום ועל התבלינים. דוד, הבעלים, הראה לנו איך מכינים ראס אל חנות.
ציידנו את עצמנו בתבלינים הביתה, הרמנו לחיים והמשכנו לתחנה הבאה.
חביב דאלס – מלך הקובה.
בתוך השוק ממוקמת מסעדה קטנה עם חצר אחורית, מוזיקה שמחה וריח של בית.
הגישו לנו קובה מטוגן, קובה מבושל וסמבוסק חומוס מדהים!! (חובה עליכם להגיע לטעום!).
הזמנו לנו גם כמה קופסאות הביתה והמשכנו לתחנה הבאה.
מיותר לציין שבשלב הזה כולנו שיכורים, שבעים ומרוצים לא מאמינים לאן עוד אפשר להגיע ומה עוד נותר לטעום.
ארי הגיע עם טעימות של גבינות ועלי גפן ממעדניית אמיגה – היה טעים, מרענן וכייפי, ומשם המשכנו לתחנה בלי שם.
אין דבר שאנחנו הישראלים יותר אוהבים מדוכן קטן, בלי שלט ובלי שעות עבודה מוגדרות.
אז הגענו לדוכן שעונה על ההגדרה הזאת – מאפיה גאורגית.
הריחות שיצאו משם היו מדהימים. מאפים יפהפיים וחמים מוגשים דרך חלון – קיבלנו מאפה ממולא בשר טחון ובצל. היה ביס מדויק ומדהים שפותח את בלוטות הטעם ומשאיר טעם של עוד.
לסיום קינחנו ב"מלבי של אילנה" אכלנו מלבי טעים ואפילו היה מלבי טבעוני.
הסיור נעשה בקצב הנכון, עם המון ידע ותכנון מצוין של כמות אוכל, אלכוהול והפסקות שתמיד מגיעות בדיוק בזמן.
עשית לי חשק!
הסיור מיותר, ניתן להנות מהאוכל ומהשוק לבד, לא חסרות אפשרויות במקום הצבעוני הזה. מעבר לכך השרות של שוק איט גרוע ומאכזב. חבל על הכסף