אכזבה גדולה, באנו לחגוג יום הולדת רעש והמולה, קיבלנו את האוכל אחרי 3/4 שעה כשמודיעים שבעוד שעה אמורים לפנות. האוכל גרוע ולא שווה את הסכום שמשלמים, ובסוף עוד לא קמנו מהכיסאות כבר התיישבה משפחה אחרת. מזעזע, בושה למקום.
אז הפעם אגוון קצת בביקורת מסוג שונה – הבופה. אני חייב להודות שאני מבין את האהדה להגשת בופה ולסגנון אכול כפי יכולתך, אך ברוב הפעמים אני מתאכזב מהאיכות לעומת הכמות.
לעניינינו, במתחם הVIP של סינמה סיטי תוכלו להנות מחוויה מיוחדת: כניסה טרם הסרט לטרקלין למזנון בופה עם קינוחים, מכונת קפה עם בריסטה צמוד, יינות ובירות יחד עם שתיה קלה ללא הגבלה וכמובן כיאה לסרט מקרר גלידות בן וג’ריס, פופקורן ונאצוס באולם ההקרנה (לא בטרקלין, כך שתוכלו לגשת להצטייד מחדש תוך כדי הסרט ולא לפספס).
בר סלטים:
אפתח ואומר שכל הירקות היו טריים וטעמם היה מעולה.
סלט כרוב- הסלט היה פשוט יחסית, כרוב סגול ולבן עם מעט מיונז ובוטנים קלויים ממעל. הסלט לא עורבב ונשאר בקומות, אמנם יותר יפה אבל פחות אכיל. מליחות הבוטנים הייתה חזקה מידי לכרוב לטעמי.
סלט עדשים וגזר- העדשים השחורים לא בושלו כולם באופן אחיד, אך קוררו לחלוטין לפני הוספת הגזר כך שלא קיבלנו סלטחם-קר-פושר והתיבול היה עדין וטעים.
סלט שרי בולגרית- בהחלט הסלט המוצלח, עגבניות שרי טריות וקשות עם בולגרית רטובה מגורדת דקדק ועשבי טיבול. המליחות של הבולגרית יחד עם המתיקות של העגבניה היו במאזן נהדר ולא היה צורך בשום טיבול נוסף, מאוד אהבנו! ככה פשוט ככה טעים.
סלט אנטי-פסטי- בטטות וגמבות בתנור, העשיה הייתה טובה אבל הטיבול מאוד לוקה בחסר, כמו כן היה מקום לדגש גדול יותר בנקיון המגבות מהגרעינים.
סלט בר- רצועות גזרים, מלפפונים ועגבניות שרי בליווי רוטב ויניגרט. להבדיל מהעגבניות שהיו לא כולן בשלות, הגזרים ומלפפונים היו טריים נקיים וטעימים. רוטב הוויניגרט גם הוא היה טעים מאוד, טעמי חרדל ודבש הורגשו גם הם.
סלסלת לחמים- מדובר בעמדת לחמים בשירות עצמי, יש לחתוך את כיכרות הלחם באופן עצמאי. הלחמים היו טעימים אם כי יבשים מאוד וקרים, וכנראה הושארו בחוץ מהבוקר. הוגשו בליווי גבינת לבנה טעימה וטרייה, גבינת שום שמיר אשר הרגישה יותר כמו גבינה לבנה, טפנד זייתים מעולה וחמצמץ, ממרח עגבניות מיובשות מעולה ופסטו ששחה בשמן, אבל טעם הבזיליקום היה טוב אחרי הסחיטה.
עיקריות:
פיצה- מחולקת לקוביות קטנות ובכל פעם הוציאו תוספת אחרת. טעמה היה קמחי מאוד! כמעט ולא הרגשנו את התוספות או הרוטב. ההגשה גם היא לא מגרה במיוחד לעין.
פסטה- הוגשה כמו שהיא, ללא תיבול כלל. (לאוהבי האל-דנטה, היא בושלה לחלוטין.) מעל היה ניתן לשים רוטב עגבניות שהרגיש כמו עגבניות מרוסקות עם מלח, או רוטב אלפרדו שהיה טעים במיוחד, לא שומני מידי אך השמנת מורגשת היטב. הערבוב יצר סלסה רוזה מוצלח ממנו לקחנו אף תוספת.
תפו״א- בתנור בטיבול עדין וטעים אך באפיה לא שווה. הוגשה בליווי רוטב צ’ילי.
פשטידות כתומות- שילוב של בטטה, דלורית ודלעת באפיה טובה וטעימה, כל ירק הורגש כשלעצמו ונהניתי מגודל המנה האישית, רק ההגשה דרושת שיפור.
קינוחים:
את הקינוחים, גלידות, שתיה קלה, חמה ויינות תקבלו מהברמן במקום. לסרוויס עצמי תוכלו לקחת מברזי הטובורג והקלסברג או ברד של תה קר קפוא בטעם פירות יער או נענע, טעים מאוד!
הושבה:
הספות- בהחלט יותר גדולות ונוחות מכסא קולנוע רגיל, אך הן לא מגיעות לשכיבה מלאה!
לבסוף, אמנם אינני מבקר סרטים, אך הסרט נוכלות ללא חשבון מעולה, לכו לראות! 🙂
המתחם כמובן נגיש, אך החניון החיצוני במרחק הליכה קצרצרה.
אכזבה גדולה, באנו לחגוג יום הולדת רעש והמולה, קיבלנו את האוכל אחרי 3/4 שעה כשמודיעים שבעוד שעה אמורים לפנות. האוכל גרוע ולא שווה את הסכום שמשלמים, ובסוף עוד לא קמנו מהכיסאות כבר התיישבה משפחה אחרת. מזעזע, בושה למקום.