והפעם בפינת המסעדות בקניונים הגעתי לתל אביב.
אמנם ענף הבראסרי מתחזק בארץ, אך לפעמים קשה למצוא את הפנינות הצרפתיות הללו. אחת מסתתרת בקניון רמת אביב, בין עשרות החנויות ומאחורי מסעדה.
קפה אלברט הקטן והמזמין מכיל רק כ10 שולחנות ובר גדול. המטבח כלל לא נראה לעין, והחומה הנמוכה המקיפה את המסעדה בשילוב עם המוזיקה השקטה יוצרת אווירה של בית קפה קטן ואינטימי בו תשכחו לחלוטין שאתם במרכז הקניון. את פנינו קיבלה המלצרית והגישה לנו תפריטים, תוך שהיא שואלת אם נרצה שתיה קלה או שמא תביא לנו מים, נקודה לזכותה. הזמנו קולה (12) והתיישבנו לעיין בתפריט. התפריט המצומצם כיאה לבראסרי, מגוון מאוד! לאחר התלבטות קשה וייעוץ עם המלצריות (שתמיד שם! לא חיכינו יותר משניה למלצרית) בחרנו במרק בצל (52) וניוקי בקר (92).
מלבד בקיאות המלצרית בתפריט האוכל, היא הפגינה ידע רב בתפריט האלכוהול והציעה לנו לטעום את קוקטייל היום (46)- ביטר לוב (אהבה מרה). למרות ניסיונות הברמן להמתיק את הקוקטייל שהיה לנו מר מאוד (עקב ביסוסו על ביטר), החלטנו לוותר ושאלנו על היינות, ומייד קיבלנו טעימות. המלצריות לא נחו ולא התקמצנו על טעימות וכוסות לרגע, מה שמוסיף מאוד לחווית הלקוח. בחרנו בכוס שרדונה של יקב שלומברגר (36) אשר טעמו היה עדין וטוב; ניחוח של עץ אלון ומתיקות של פרי הדר, וניכר בטעמו שנפתח זה הרגע, הטמפרטורה גם היא הייתה מדויקת. שוב כל הכבוד לצוות שהתאים באופן מושלם.
לפני שהמרק הגיע, קיבלנו צנצנת חמודה עם גרגירי פרמז’ן וכפית. במקום לשמור למרק, כמובן שנישנשנו את המליחות הנהדרת, ומיד קיבלנו מילוי. המרק הוגש בצלחת עמוקה ומפנקת, מכוסה כולה בגבינת אמנטל פיקנטית מותכת, אשר תחתיה נגלתה שכבת קרוטונים גדולים וביתיים ספוגים בנוזל מעליהן הן צפו- מרק בצל קרמי עם נגיעות שמנת מתקתק וקליל להפליא. הקרוטונים החמאתיים שספגו את הטעם הפיקנטי של האמנטל מצד אחד ואת טעם המרק, הבצל והשמנת המתוקים מהצד השני, יחד עם הפרמזן המלוח ממעל יצר שילוב של טעמים בפה אותו לא ניתן לתאר במילים. אם רק תבקשו תקבלו גם פרוסות לחם צרפתי עם צלוחית חמאה מעודנת לו נזקקנו לאחר שסיימנו את הקרוטונים הנהדרים. בהחלט התחלה טובה לארוחה.
לאחר המרק הוגש הניוקי בצלחת עמוקה, יחד עם קוביות בטטה מבושלות בציר בקר, פילה בקר צרוב ורצועות פרמזן מפנקות. טעם הניוקי כשלעצמו היה חמאתי ופריך, ממש כאילו הוסיפו לו פירורי לחם, וניכר היה שבושל בנפרד מהבטטה וכך טעם תפוחי האדמה נשמר ורק ספח מעט את טעם הפילה. קוביות הבטטה בושלו בציר בקר עד אשר היו רכות להפליא וספוגות בטעם בקר וחמאה. לכל הטוב הזה הוסיפו קוביות בקר אשר נצרבו למידה מושלמת עם חמאה ויין, הייתי לוקח צלחת נפרדת רק שלהם. כל מרכיב היה ספוג בכל כך הרבה טעמים, וכל אחד טעים אף בעצמו; גם כאשר מערבבים בין הטעמים, אף אחד לא גרע מן האחר. המנה הייתה מצויינת.
חבל שהמטבח היה נעלם לי מן העין, רציתי לראות את השף בעבודתו המדהימה. ועוד חבל שמיהרתי ולא הספקתי לטעום גם מהקינוחים, אני בטוח שגם הם היו פשוט מופלאים.
הקניון נגיש אך בכניסה למסעדה יש מדרגה.