קפה וים, מה צריך יותר מזה בחיים?

כמעט ולא בא לי לכתוב את הכתבה המפרגנת הזו, מהסיבה הפשוטה שבא לי לשמור את המקום הזה לעצמי אבל תכלס, זה כבר מאוחר מדי, השמועה על המקום מעורר הנפש הזה כבר נפוצה והקהל נוהר יחסית בהמוניו. בגב של שפיים ובסוף של ארסוף ניצב קראוון קטן ומתוק, שולחנות קק״ל ספורים ועוד פתרונות ישיבה מגוונים ומאולתרים למופת. שלושה בחורים, ברור שגולשים, מפעילים את הקראוון הקטן הזה, באדיבות וברוגע אינסופיים.

קפה טוב, בירה מרעננת, משקאות קלים, ארטיקים, פיצה עשויה בפשטות עם טעם של ילדות, מלבי ועוד דברים טעימים. המון חול וחול (קצת מלכלך אבל שווה את זה), ים פרוש ושמש מלטפת. ניסיתי לשכנע את המשפחה שאיתי לעשות טיול קצר בשמורה אבל הם רצו רק לשבת בניתותא בנקודה המרגיעה הזו. אפשר להבין אותם…

בתקופה אחת המלחיצות שהיו לנו פה, יש מקום שפוי שבו אפשר באמת לנשום עמוק. כל אחד תופס לו פינה, ברוב המקרים אפשר לשמור על ריחוק חברתי ולוותר על מסכה, ולרגע לשכוח את הכאוס שגועש אצלנו במדינה. אנחנו הגענו בחמש וחצי באמצע שבוע והיה יחסית ריק (בסופשבוע יותר עמוס), אך לקראת השקיעה כבר היו לנו שכנים יחסית קרובים שבאו גם הם לצפות במחזה המרהיב. אין כמו שקיעה כל כך קרוב לים ולגן עדן. כשחזרנו לתל אביב הרגשנו כאילו היינו בחופשה חלומית של שני לילות לפחות, לא שווה תגידו?

מתאים גם לילדים שאוהבים חול ופיצה (לא ביחד כמובן).