למלא מצברים באמצע השממה

קפה עזוז הוא לא רק קפה, הוא מקום נפלא ונעים לעצירה, זלילה ומנוחה והוא ממוקם באחד מהישובים הכי נידחים ומבודדים בארץ הקטנטונת שלנו, בעזוז.

הגענו לקפה עזוז במסגרת כמה ימי טיול של המשפחה המורחבת שערכנו בחנוכה והקפה, בעצם היווה את הנקודה האחרונה בטיול. אחרי יום (או יותר נכון חצי יום) של טיולים בפתחת ניצנה הילדים כבר התחילו לאבד את זה, הבטן כבר התחילה לקרקר והבנו שהגיע הזמן לחתוך למקום שבו נוכל למלא מצברים לפני הנסיעה הביתה.

אז המשכנו בנסיעה בכביש 10 והגענו לקפה עזוז שממוקם ממש בכניסה לישוב. בעזוז כבר ביקרתי בעבר, אבל אם לא יצא לכם לבקר באזור, דבר ראשון – זה הזמן לעשות את זה ודבר שני, כדאי שתבינו שלא מדובר ביישוב באופן שמוכר לכולנו – 20 משפחות, כמה בתים, קצת חקלאות אורגנית, צימרים, מחלבה אחת וזהו פחות או יותר. ככה שזה ממש לא המקום הראשון שמישהו היה חושב לפתוח בו מסעדה או בית קפה.

לקפה עזוז מגיעים בשביל לאכול, אבל גם להירגע. עם אווירה שמזכירה את חופי סיני השלווים, מלווה בישיבה על מזרנים ושולחנות נמוכים (אל דאגה, אם פחות זורם לכם יש שם גם שולחנות רגילים), אוכל טעים ומנחם והרבה שקט שאופייני למקום.

כאמור הגענו לשם במסגרת טיול של המשפחה המורחבת, ככה שטווח הגילאים נע בין חצי שנה ל-70 וכלל גם צמחונים וגם קרניבורים גדולים ולמרות שמדובר במקום צמחוני-טבעוני, אני יכולה להגיד בפה מלא (באוכל טוב, כן?) שכל אחד מאיתנו מצא שם את מקומו. אז היות והיינו הרבה אנשים, גם טעמנו לא מעט מנות והן פשוט טעימות, לא טעימות ברמה של עצרתי באיזה מסעדה על הדרך והיה חביב, טעימות ממש!

גולת הכותרת של המקום היא תנור אבן בו הם מכינים פיצות ממש נהדרות ופיתות תפוחות שמלוות מנת מסבחה וחומוס מעולים. מה עוד? הסינייה! נשמע פשוט, אבל בקפה עזוז עושים שימוש בתנור האבן על מנת להביא את המנה הפשוטה הזו לשלמות ומכסים את הירקות בבצק פריך פריך, שלטבול אותו בסינייה החמה עם טעם הירקות החרוכים, זה פשוט תענוג.

מעבר לזה יש שם מיצים סחוטים במקום, בירה מקומית מהחבית, סיידר מוגז אלכוהולי (נהדר!) של עסק מקומי, סלטים, ארוחות בוקר ובטח עוד כמה דברים שפשוט לא הגענו אליהם.

אז בגלל שאני לא מאמינה שבמקרה תגיעו לאזור, אני ממליצה מאוד לתכנן נסיעה דרומה לאזור הפחות מתוייר של המדבר ולהגיע לקפה עזוז.