צלול זה כאן

לפעמיים הראש שלנו כל כך תקוע בחול שאנחנו לא זוכרים מתי הפסקנו להתרגש מהדברים שתמיד כאן..

יצאנו לחופשה שהתחילה ממש גרוע והלכה והשתפרה, באמצע אפילו הייה- "אמא את מלכה", צללה לתוך חרדת דגים, עלתה לקחת אוויר ובסוף קינחנו אותה ביום מדהים באסי. כזה ששטף אותנו מכל המריבות הקטנות,הציניות, החשבונאות, הצעקות.

טיול שסחף אותנו למחוזות אהובים חדשים, רגעים בקצב איטי, תחושות בגוף ממש כמו בילדות, ומים צלולים צלולים שנותנים לנו להבין שצלול זה כאן (משפט שגרתי בטיולי המים שלנו).

הרוד טריפ שלנו התחיל בפרדס חנה הודות לחברים טובים שטסו לשנה בחו"ל, המשיך לעבר עמק המעיינות והגלבוע ואפילו עבר בכנרת.

אנחנו רגילים לטייל בעיקר שכולם בשגרה וכך אנחנו מוצאים את השקט והשלווה בכל מקום ומגיעים לספוטים מדהימים וריקים מאדם.

תחנה ראשונה: בריכת גדעונה

נמצאת באיזור הגלבוע טיול נגיש, רטוב וקליל שמתאים לכל המשפחה,אין חובה להיכנס למים כך שהביקור בפארק מתאים מאוד גם לימים נעימים וקרירים.

רמת קושי: קליל

עלות: חינם

משם המשכנו ליהלום בכתר של הטיול שלנו וזה מקום הלינה שלנו. אירוח עין חרוד.

כבר הרבה זמן לא נהנתי ככה מאירוח קיבוצי.

האמת שזה בפער האירוח הכי טוב שהיינו בו,לרגעים ארוכים יכולתי לשכוח שאנחנו בישראל ולדמיין שאנחנו בבקתה אי שם בסלובקיה או ערבות פולין.

אנחנו התארחנו בסוויטת הדה לקס החדשות והן היו מדהימות בעיצובן וכללו כל מה שצריך לחופשה ועוד.

סוויטות האבן חדישות ויכולות להתאים לזוגות ומשפחות. יש בהן סלון רחב ידיים, חלון ויטרינה גדול שנפתח אל חצר מטופחת ששימשה אותנו רבות, מרפסת עם פינת ישיבה ומדשאה, וכל זה אל מול נוף עוצר נשימה של העמק.

עוד יש מטבחון שמאפשר חימום בלבד, פינת קפה ופינת אוכל,מקרר גדול וכלי אוכל בסיסיים.
בסלון יש ספה גדולה שנפתחת ללינת ילדים. בכל חדר בסוויטה ישנה טלווזיה עם כבלים.

כמובן שיש שירותים ומקלחת  נקיים ומרווחים מאוד עם הרבה מאוד מגבות שמוחלפות מדי יום.

באתר האירוח ישנם עוד כמה סוגי חללי אירוח כגון:  בקתות העץ, סוויטת עץ, אירוח קיבוצי

אורחי האירוח זוגים להנות מהבריכה ענקית ,ארוחת בוקר כולבו ומרחבים ירוקים -בחיי שלא ראיתי קיבוץ כזה מטופח.

ואולי השוס הכי גדול הוא מדד הלינה- מיטות נוחות במיוחד ואיטום החדר מאור או רעשים.(בקושי רב התעוררנו ב 9 בבוקר!!!)

כל בוקר פתחנו בעצלתיים נהנים מהנוף המדהים של העמק עם קפה במרפסת, מתגלגלים לארוחת הבוקר,

מטיילים לנו עד הכולבו ומשם ממשיכים לכבוש עוד יעד בעמק.

את היום השני עשינו בפארק המעיינות ,פארק שכולו מעיינות שופעי מים, והם עושים את המקום לגן עדן קטן. השדות המעובדים מסביב ונופי הגלבוע והגלעד משלימים את התמונה.

פארק עמק המעיינות הוא מכלול של פלגים ומעיינות שמימיהם נובעים בלב אזור חקלאי. בפארק נסללו דרכים באורך כולל של כ-15 ק"מ, והם מובילים את המטיילים בבטחה אל שלושה מעיינות גדולים ואל נחל שוקק מים.

הכניסה לפארק ברכב אסורה. הולכי רגל ורוכבי אופניים נכנסים ללא תשלום. אפשר לשכור במקום אמצעי תחבורה (אופניים, קלאבקאר ורכבת קרוניות העוברת בין המעיינות – בתשלום).

אנחנו בחרנו בקלאבקאר וכך נהננו לעבור בין אתר אחד לשני ולטבול בבריכות.

אחריי שעתיים וחצי בפארק פלוס ילדה שהתגלתה עם חרדת דגים, ילד שנכנס לכל מקור מים בפארק, אמא שנכנסה איתו וזכתה גם לפדיקור דגים ואבא ששונא מים קרים, עזבנו את הפארק רעבים ומאושרים ונסענו לעפולה שהתבררה כמעצמת קולינרית במרחק של 12 דקות מעין חרוד.

יש מעט מאוד מסעדות בגלבוע ורובם יקרות להחריד ולא מותאמות בעיני לילדים. עצרנו לפי המלצות של חברות בשוק העירוני ,ממש מול תחנה מרכזית וגרעיני עפולה,והכרנו מסעדת שף קטנה וחמודה בסמטאות השוק המורכבת משלושה מטבחים, פיוז'ן ישראלי, בשר ואיטלקי.

אנחנו החלטנו לנסות את שלושתם ולכן התענגנו במנה מכל מטבח.

אני בחרתי בסביצה דג מעולה ופולנטה מדהימה  כזאת מדהימה שלקחתי מנה נוספת בתור קינוח לחדר.

איתי הזמין פלטת בשרים מפורקת עם ירקות שורש בטאבון,

והילדים חלקו פיצה מרגריטה הכי טובה שאכלתי כבר הרבה זמן…

השירות הייה מעולה,פינקו אותנו בקוקטייל ומזרני ים שנשארו להם מאיזה מסיבת קיץ,והמחיר הייה הוגן במיוחד אפילו ביחס למסעדות האחרות.

חזרנו לסוויטה שלנו לשעת בריכה,שנ"צ,מסכים ולראות שקיעה כזאת שמעוררת השראה.

ביום השלישי החלטנו להיות אמיצים לנסות לבדוק את חופי הכנרת.

כבר 10 שנים לפחות שרגלי לא דרכה בכנרת,האמת לא התגעגעתי.
הכנרת תמיד הייתה בעייני אגם גדול עם מלא אבטיחים שמתקררים במים ,על האש וצפיפות נוראית הכול בשילוב של לחות מטורפת של טבריה ביולי אוגוסט.

אבל אמרתי כמה כבר נורא יכול להיות, אמצ"ש לימודים ואם כבר כנרת מה עם איזה פארק מים קטן ,כך הילדים יהנו מחוויה ראשונית בפארק מים ואני מחוף מסודר בכנרת,ברגע שירדתי מהרכב לכיוון חוף גיא הבנתי את הטעות, גל של חום ולחות הפכו אותי למתולתלת בשנייה אבל מכאן כבר לא הייתה דרך חזרה,נשבעתי שנהייה שם גג שעתיים ונמשיך אבל אז המוכרת בכניסה אמרה שהיא ממש מתנצלת כי היום אין הרבה אנשים אז אולי הם יסגרו מוקדם יותר ,בליבי חשבתי כמה אנשים כבר יש,והיא כאילו קראה את מחשבותיי ואמרה "גג 50".

מפה לשם-50 איש במקסימום,כל המגלשות+החוף בידנו,הכול נקי ומסודר.נשארנו עד 4 ולחלוטין הייה שווה כל שקל.

בפארק עצמו יש מזנון עם אוכל קל ונגיש,שתייה קלה ועוד.

מרוצים ורעבים יצאנו לכיוון הבית הזמני הנהדר שלנו, עצרנו לאכול במקום שפעם היה להיט היסטרי אבל 10 שנים שלא הייתי באיזור עשו את זה ולא לטובה למסעדה הזאת, ארזנו הכול לטייק אויי כי עם כבר אז שהנוף יהיה מושלם והיאוש יהיה פחות נוח.

לילה אחרון בגלבוע-בבית הזמני שלנו, באירוח עין חרוד והחלטנו פשוט לעשות ערב ביתי,הרבה טייק אווי וחטיפים שנרכשו מהכולבו,
הילדים זפזפו בין כל הערוצים,
אנחנו ישבנו עם בקבוק יין במרפסת והתענגנו על זמן זוגי וכולם היו מרוצים.

בוקר אחרון.
הצוות כל כך מקסים,נפרדנו מכולם.
ומתקשים לעזוב ומבטיחים לעצמנו לחזור לפחות פעם בעונה,

מצטיידים באוכל קליל לפיקניק ויוצאים לחוף הירוק של האסאי.

ערב חג כיפור והמיעוט באנשים נותן לנו ספייס במקום המקסים הזה, לחלוטין גראנד פינאלה לאחד הטיולים הטובים שלנו, הרבה זמן לא נהננו כך והכרנו עוד חבל ארץ שופע פינות חמד גדולות וקטנות נסתרות וכאילו שידועות ופתוחות לעיני כל, ואולי הפנינה בכל הטיול הזה הוא באמת אירוח יוצא דופן בלוקיישן מרכזי ונגיש ,כזה שמעורר בך געגועים לחו"ל ובאותה מידה נראה בדיוק כמו כפרי נופש בעולם.