פורים זה החיים

בכל שנה לקראת פורים, בעודי אוספת רעיונות שונים ומשונים לתחפושות (לדוגמה: ילדה בכתה ה' מחופשת להסכם אוסלו…….) ניגשנו לתופרת בשם נעמי ברחוב רוטשילד בכפר סבא.
אני ממש זוכרת את ההתרגשות מבחירת הבדים, המדידות שגרמו לי להרגיש מיוחדת שתופרים משהו שהוא ממש עבורי ואת התוצאה הסופית שתמיד הייתה מקורית וזיכתה אותי לא פעם באחד המקומות הראשונים בתחרות התחפושת.

לימים, בזבזתי 4 שנים מחיי בלימודי עיצוב טקסטיל ולכן מן הראוי שאכין לכרמי את התחפושת ולא אלך לתופרת שתכין עבורי.
בשנה שעברה הכנתי לו אריה (זו הייתה החיה היחידה שהוא ידע להשמיע את הקול שלה) והשנה איכשהו עם המעבר למושב והמרחק מנחלת בנימין החלטתי ללכת לסדנא כך שאני אכין את התחפושת אבל לא אצטרך להתעסק בפתרונות טכניים ואיסוף החומרים.

את שרון הכרתי לפני 8 שנים בערך כשנרשמתי למכינה להכנת תיק עבודות. היא ליוותה אותי ומהרגע הראשון היה בינינו קליל. אחרי כן גרנו באותו האזור בתל אביב ותמיד היה כיף להתראות בבית חנה ולהתענין אחת בשניה.

לשרון יש ידי זהב וראש יצירתי בטירוף (היא מעצבת אופנה בהכשרתה) ובכל שנה לקראת פורים היא עורכת סדנאות מהממות בסטודיו שלה ברחוב אבן גבירול בתל אביב.
כמה ימים לפני הסדנא שוחחנו בטלפון החלטנו על התחפושת, שיתפתי בתמונות השראה ומשם שרון המשיכה.

נפגשנו בשישי בבוקר, 4 בנות (אני הגעתי מצויידת בחברה ו-2 הבנות הנוספות היו זרות בתחילת הסדנא).
הסטודיו מלא בתחפושות, טול, פונפונים וכיף!

שרון ישבה בסבלנות עם כל אחת והתחלנו לעבוד. כמה כיף להחזיק מספריים, חוט ומחט וליצור עבור כרמי תחפושת. עכשיו שאני עובדת בעבודה שמצריכה ממני לשבת מול המחשב כבר מזמן לא נגעתי במכחול ולא יצרתי כלום ושכחתי כמה אני אוהבת את זה.

שרון יושבת על מכונת התפירה, מכווינה ועוזרת ברגעים מאתגרים אבל העבודה היא לגמרי שלנו, כלומר מגיעים לשם כדי לעבוד ולא כדי להתבונן 🙂
עבורי זו הייתה חוויה מדהימה ואין לי ספק שנתראה גם לקראת פורים הבא…