מחוייבות על קצה הציפורן

תמיד נמנעתי ממחוייבות. העדפתי לא להכניס את עצמי לסיטואציות לא נעימות שאני תלויה באדם אחר ובסוף הסיפור המוכר יחזור על עצמו – יימאס לי או שאתכזב או שכבר לא יבוא לי, ושלא נדבר על תחזוק מערכת היחסים הזו.

לכן.. מעולם לא צבעתי את מחלפות ראשי, לא מרטתי גבותיי ולא נתתי לשעווה להתקרב לעורי.
כך גם היה עם כל עניין הפדיקור מניקור  והצלחתי לא להתפתות במשך זמן רב עד שהגעתי לשלב בחיי שהבנתי שהגיע הזמן שלא מתאים יותר שהציפורניים שלי נראות כמו של פועלת בניין,

חשש נוסף שעלה בי היה איך שומרים על הציפורן בריאה והאם אפשרי בכלל לחזק את הנייר הזה שמתיימר להיות הציפורן שלי ולגרום לו להראות נורמלי ואולי אפילו יפה?!
במסע הלימודי הנ״ל גיליתי את הבנייה בג׳ל, אך אבוי, אין הרבה בעלות מקצוע שמתעסקות בדבר ואם להודות באמת, מעט גם יודעות לעשות זאת במקצועיות  ללא פשרות, משתמשות בחומרים טובים וגובות על כך תשלום הוגן.

לאחר חיפושים נואשים בעיר הגעתי למרינה בסלון TRIO והתחייבתי לראשונה בחיי. מרינה מקצועית בטירוף, משתמשת בחומרים מעולים, תמיד קשובה וסבלנית ופשוט עושה את העבודה שלה על הצד הטוב ביותר.
בסלון נמצאות גם השותפות של מרינה לסלון, אינה וסבטה. שלושתן עושות גם פדיקור ומניקור והאחרונה אחראית גם על תלישת שערות מכל מקום שתבקשו או שתצטרכו.

מלבד בן-זוגי, מרינה היא מערכת היחסים היציבה ביותר שלי, מי היה מאמין?