אם הייתי צריכה לבחור רק מקום אחד בתל אביב שאני יכולה לאכול בו מעכשיו (אמאל'ה, איזו מחשבה מפחידה) הייתי ללא צל של ספק בוחרת באלגריה.
יש עונג מיוחד לאכול במקום שכולו טבעוני. זו הרגשה נהדרת, נעימה ונינוחה, לדעת שכל המטבח, כל התפריט, כל הסועדים במקום, כולם חלק מחגיגה גדולה של טעמים נהדרים בלי פגיעה בבעלי חיים.
ובאלגריה ההנאה גדלה עוד יותר כי האוכל פשוט כל כך מעולה. האתגר האמיתי כאן הוא להצליח לבחור, כי לא משנה מה ניקח וכמה נהנה, תמיד יש תחושת החמצה כשיוצאת מהמטבח מנה נהדרת אחרת שדווקא אותה לא הזמנו הפעם. ולכן אנחנו ממשיכים לחזור שוב ושוב לאלגריה אהובתנו, ונהנים כל פעם מחדש.
מה שאני אוהבת במיוחד באלגריה היא העובדה שהאוכל לא ג'אנקי או מתחפש אבל גם לא בריאותני/סגפני. ההנאה לא מגיעה מטיגון או מכמויות של סוכר ומלח אלא ממנות מושקעות שמורכבות מחומרי גלם מעולים, שילובי טעמים יצירתיים ומנצחים והרבה עשבי תיבול טריים.
אז הפעם, לאחר התלבטות ארוכה ביותר, הלכנו על המנות הבאות:
כריך עיג'ה שמנמנה ויפיפייה (אל תתפתו לקחת את הפוקאצ'ה, זה עובד מעולה בלחם שיפון).
ספיישל שישי – חריימה טופו חריף ומפנק שמגיע עם פוקאצ'ה נהדרת משובצת בשום קונפי, וטחינה מעולה.
ליד החריימה הוספנו גם סלט קטן רענן ומצוין.
וגרניטה חלב שקדים (לא מתוקה, לאוהבי הקפה).
יצא לנו בראנץ' שישי מפוצץ, מענג ומושלם.
(שלל המנות האהובות האחרות – סלט קיסרית, המבורגר, מוסקה, סלט אסייתי ועוד ועוד ועוד – ייאלצו לחכות לתורן בביקור הבא שלנו).
המלצה חמה: אחרי האכילה במקום, קחו ממקרר המעדניה כמה מהסלטים והממרחים ותמשיכו את ההנאה בבית. אני אוהבת במיוחד את סלט הפריקה, סלט ה"ביצים" וסלט תפוחי האדמה. ללקק את האצבעות!