טעמים מרחוק, ממש קרוב

בפאתי מושב בית נקופה ניצבת לה מסעדה אסיאתית המשקיפה להרי ירושלים, ממש דקת נסיעה ממחלף חמד על כביש 1. בכניסה תגלו דק יפיפה עם ספות להמתנה תחת כיפת השמיים. בפנים תגיעו אל עמדת המארחת (כדאי להזמין מראש), אשר תיקח אתכם לשולחן. אולי תחלפו על פני אחד מ2 הברים הפתוחים הגדולים הפרוסים במסעדה, בין כ40 שולחנות וכסאות בר להמון אורחים במינימום צפיפות.

כשהגענו לשולחן הערוך בצורה יפה במיוחד עם האור העדין והרומנטי, הגיע המלצר עם קנקן מים ומיד מזג לנו לכוסות (כך אני אוהב!); צלוחית של גזר, קולורבי וכרוב חמוצים עם שומשום שחור מעליו. החמוצים טעימים בצורה יוצאת דופן, קשה שלא לטרוף הכל לפני שהמלצר מסיים לציין את המיוחדים, ויש המון! והמלצרים היקרים זוכרים הכל בעל פה, אפילו את המנות שהזמנו. אין בושה בפנקס!

ע"מ לפתוח את התיאבון החלטנו לפתוח את הארוחה במעט אלכוהול. אני כברמן בדימוס מאוד נהנה לסקור את תפריט הקוקטיילים, לבחור אחד לפי טעמי ואז לקרוא לברמן המסעדה, לתאר לו מה אני מחפש בקוקטייל ולבדוק האם שנינו משדרים על אותו הגל. פעם ראשונה שהברמן קלע בול לכל השלושה! לכן סמכתי עליו מאוד כשהמליץ ללכת מבניהם על הפאשיין דראגון (54), קוקטייל על בסיס וודקה הדרים ובאק צ'וי, המוגש עם עלי כוסברה וצ'ילי. טעמו מורכב מאוד! תוכלו לחוש במתיקות וחמיצות בעת השתייה, משתלבים נהדר עם טעם הצ'ילי (חריף ככול שתבחרו להשאיר אותו במשקה). טעם הירקות מורגש בעדינות ונותן גוון אסיאתי עדין למשקה הזה, שהוא פשוט גאונות צרופה ההופכת משקה על בסיס ירקות לקוקטייל אסיאתי טעים ביותר!

לראשונות בחרנו בפיק גאי (48), כנפי עוף עשויות היטב ברוטב צ'ילי מתוק ואננס, מצופות בשומשום קלוי ובצל ירוק. מדהים איך רק מעט פרי טרופי ושומשום הופכים אותו למנה ברמה גבוהה מאוד עם נגיעות אסיאתיות. המנה מוגשת עם צלוחית לעצמות ומגבונים לניקוי לפני המנה הבאה.

למנת הביניים לקחנו בהמלצת המלצרים משהו בין קליל לכבד וכמובן אסיאתי, באנים! הבאנים של נאיה עשויים כלחמנייה אובלית מאודה ורכה בטירוף (אך לא דביקה!), מקופלת במרכז ומכילה כל טוב: באן בורגר (66), זוג באנים עם המבורגר עשוי במידה טובה, חסה טרייה, ממרח מיונז צ'ילי חריף עדין, סלט קולסלאו מהטעימים שאכלתי, וקצת פרשיות של נענע. שוב נאיה מפתיעים ולוקחים מנה סטנדרטית לחלוטין ועם מעט תשומת לב ועלים טריים מעלים את המנה מעלה מעלה. באן טלה (68), ספיישל טלה בבישול ארוך בברביקיו, נבטים סגולים, עלי פטרוזיליה וממרח קארי חריף. הבשר רך רך כמעט כמו הלחמניה, וכמובן הטעם המתוק-חריף של הברביקיו משתלב עם הקארי החריף והנה לנו עוד מנה אסיאתית נהדרת.

למנה העיקרית בחרנו בשווארמה הודית (82), צ'פאטי (לחם הודי מטוגן במחבת) מעט רך-מעט קריספי בדיוק כפי שצריך להיות, מרוח ביוגורט חמצמץ (המסעדה כשרה והיוגורט הוא מסויה וטופו, מה שבמפתיע לא מורגש כלל!), מעליו רצועות פרגית בתיבול קארי הודי צ'ילי ובצל כבוש, בליווי עגבניות צלוית, כוסברה ונענע. המנה מוגשת עם סכין לחיתוך לחם, מה שלא מאוד יעיל כנגד התפרקות המנה. אל תתביישו, זה בעצם לאפה שווארמה משודרגת עד מאוד- גלגלו ותהנו! לאכול עם הידיים כאן זה מבורך.
התמכרו לטעם החריף של הקארי והצ'ילי שיושתק מיידית על ידי היוגורט, ותסיימו עם טעם פרש של נענע. לא הספקנו להפסיק להתרגש מהמנה הזו והנה הגיעה אחת המנות הכי טובות שאכלתי, הפאד קפאו (72). קערית אורז יסמין מאודה ורך (אך לא דביק- בדיוק במידה!), מעליו בשר בקר קצוץ עם ברביקיו, צ'ילי (איך אוהבים פה צ'ילי!) במחבת יחד עם בצל סגול, גמבה אדומה וצהובה ובזיליקום. מעל כל הטוב הזה מונחת ביצת עין רכה ומוכנה לפציעת החלמון.
ממליץ לחתוך את הביצה ולערבב אותה עם הבשר והאורז. מה מיוחד בה? מה הופך מנה פשוטה של בשר בברביקיו עם אורז למנה שאי אפשר להפסיק לאכול? ואיך אחרי כל מה שאכלנו אנחנו לא רוצים להקיא? בשביל התשובות האלה כנראה שתאלצו לנסוע לנאיה. אבל חכו- שתדעו מה להזמין לקינוח!

תה סנצה(18)  קנקן תה מסורתי יפני ובו תה עלים יפני, מוגש עם כוסות אותנטיים גם הם, וכמובן סוכרים. התה עדין, וריחו מדהים, מזכיר דשא בגשם. בלגימות גדולות תוכלו להרגיש מתקתקות עדינה אשר משתיקה את הטעם המתוק של הקינוח, בהחלט מרענן ונחמד לליל חורף. שוקולד בננה (44), פונדנט שוקולד (מה שאנו מכירים בארץ כ״סופלה״), עליו סבלה קינמון אפוי, אגוזי לוז, בננות מקורמלות וסורבה אספרסו. בקיצור- קינוח אפוגטו משודרג!
הפונדנט עשוי היוב, השוקולד הלוהט נשפך לכל עבר ומצפה הכל, טעמו מריר לעומת גלידת האספרסו שמתוקה ויוצרת קונטרסט (הפוך אמנם, האספרסו צריך להיות מר והשוקולד חלב אך המסעדה כשרה). הסבלה והאגוזים מוסיפים קראנץ׳ למנה הרכה, אך היה חסר לי יותר קרמול לבננות מה שהיה נותן גם להן קראנץ’. בנוסף לקחנו גם קינוח מעניין מאוד, ליצי ורדים (52), קערה עמוקה ובה מרנג המסתתר תחת קציפת מי ורדים נדיבה, עליה תותים וליצ’י טריים ומתוקים, ומעליהם קרם ליצ’י, הל ועלי מנטה.
המלצר הסביר לנו כי יש לתקוע את הכפית עמוק עד שנגיע למרנג וטוב שאמר כך- הקציפה נמסה בפה ומשאירה טעם מתקתק, עד שתישארו עם המרנו והקרם החמוצים, טעם הפירות החמצמץ ואיך לא, פרש של מנטה נענע. הקינוח מיוחד מאוד, ולא הצלחנו לעקוב אחרי כל הטעמים- במובן הטוב של המילה! קינוח קליל ומיוחד, סיומת מושלמת לארוחה נהדרת.

ישנם מדרגות בכניסה למסעדה.